חינוך ילדים
הרב אודי עטייה יו"ר ארגון 'כיוונים לחיים' בטור מיוחד: כיצד יש לבחור לילד שלכם את המוסד הכי טוב
בשנים עברו היוו בתי הספר הפנימייתיים מענה לרוב האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה, מהסיבה העובדתית הפשוטה שכמעט ולא היו בתי ספר אקסטרניים (לימודי יום) בסביבת המגורים של אותה אוכלוסייה ובתי הספר שהיו קיימים, לא היו יכולים לעמוד בעומס הפונים, וניהלו סלקציה בקבלת התלמידים/ות, סלקציה שלא תמיד הייתה הוגנת ולא נרחיב את היריעה בנושא זה, שדורש התייחסות באופן נפרד. כאשר הורים נאלצו אז לשלב את בניהם ובנותיהם לבתי ספר הפנימייתיים,
הם עשו זאת מתוך אינטרס חינוכי שהעניק לילדיהם תחושה של אכפתיות ודאגה כנה מצד הוריהם, מה שאפשר להם לראות את הפנימיות באור חיובי, עובדה שפיתחה אצלם הערכה למקום שבהמשך יצרה מוטיבציה לימודית והפנמת המסרים החינוכיים שצוות הפנימייה העביר להם.
בשנים שלאחר מכן, לאחר התגבשותן של הקהילות תחת הנהגה רוחנית מפוארת ויסודה של מפלגה תחת חסותה של אותה הנהגה, שקיבלה את מרותה גם בתחום החינוכי, הוקמו הרבה בתי ספר אקסטרניים בכל אזורי הפריפריה. מטבע הדברים המענה הפנימייתי הפך לכתובת עבור ילדים ואפשר להם לצאת מביתם בגלל סיבות של מצוקה תפקודית של הילדים בתוך המשפחה. קיימות מספר סיבות עיקריות המאלצות משפחות לשלוח את ילדיהם לפנימיות:
הכותב הוא הרב אודי עטיה יו"ר ארגון 'כיוונים לחיים' העוסק בשיבוץ והכוונת תלמידים ותלמידות למוסדות חינוך