מזג האוויר בחורף האחרון: האם הגשם העז הוא ברכה או קללה?

גשמי הברכה הובילו לשיאים חדשים במפלס הכנרת שהוסיף לעלות. הפעם הוא נמדד על מפלס של 209.88- מטרים. מדובר בעליה של 1.5 ס״מ מאתמול. אבל הנתון היותר מוחשי הוא שחסר לכנרת מלאה רק 1.08 מטרים עד למילויה, דבר שקרה בפעם האחרונה לפני 15 שנה כשהמפלס הגיע לרום של 8 ס״מ בלבד מתחת לקו האדום העליון.

יצאנו לבדוק כיצד מתייחסת ההלכה לגשמי הברכה, והאם מברכים ברכה כאשר רואים את הכנרת בתפארתה?
התשובה היא, לא. הנימוק: אין מברכים אלא על ימים שלא נשתנו ממה שהיו בששת ימי בראשית, והרי הכנרת השתנתה.

רק לפני שנתיים הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, עמד בראש תפילת רבים בכנרת בשל הבוצרת, אך בשנה זו הברכה הובילה לגשמים מרובים בארץ כולה ובעיר טבריה בפרט.

הרמב"ם פוסק בהלכות תעניות שכאשר יש בצורת והציבור מתענה ויורדים גשמים - יש לקרוא הלל, וכלל אינו מזכיר בהלכות אלו של תעניות את ברכת הטוב והמטיב או ברכת הגשמים.

בהלכות ברכות, לעומת זאת, לגבי ברכת הגשמים וברכת הטוב והמטיב, הרמב"ם מקבל את החילוק של התלמוד, ואף מוסיף לו מקרה שלישי: אדם שיש לו קרקע חקלאית - מברך ברכת שהחיינו; אדם שיש לו קרקע חקלאית בשותפות עם אדם אחר - מברך ברכת הטוב והמטיב; ואדם שאין לו קרקע חקלאית משלו - מברך ברכת הגשמים.

השולחן ערוך פוסק באופן שמשתמע לשתי פנים: "אם היו בצער מחמת עצירת גשמים וירדו גשמים מברכים עליהם, אע"פ שלא ירדו עדיין כדי רביעה, משירדו כל כך שרבו על הארץ, שיעלו עליהם אבעבועות מן המטר וילכו זה לקראת זה.