בחירות 2020: האם יש חובה הלכתית להצביע בבחירות?

פולמוס הלכתי והשקפתי שלם נוצר במשך השנים סביב ההצבעה בבחירות. מאחר שבימינו לא זכינו עדיין לחידוש הנבואה והסנהדרין, ניתנות הזכות והחובה לבחור מנהיג לישראל בידי העם.

הזכות והחובה לבחור - כתב הרמב"ם (מלכים א'): "שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ: למנות להם מלך, להכרית זרעו של עמלק ולבנות להם בית הבחירה".

על פי התורה שלושה הם השותפים במינוי מלך לישראל: נביא, סנהדרין והעם. מאחר שבימינו לא זכינו עדיין לחידוש הנבואה והסנהדרין, ניתנות הזכות והחובה לבחור מנהיג לישראל בידי העם. וכתב הרדב"ז (מלכים ג', ח'): "מלך - שהומלך על פי נביא, או שהסכימו עליו כל ישראל ", וכן כתב ה"קרן אורה" (הוריות י"א): "נראה הדבר תלוי בעם , וכל שקיבלו עליהם אותו למלך, מחויבים לסור אל משמעתו, וגם בהם הדבר תלוי להורידו מגדולתו."

רובם של גדולי ישראל מדורות קודמים ובראשם רבי אהרן מבעלזא, הרב דוב בעריש ווידנפעלד מטשעבין, הבית ישראל מגור, האמרי חיים מויז'ניץ ורבי אהרן קוטלר ועוד, הורו ואף כתבו "קול קורא" ו"פסק דין" להשתתף בבחירות לכנסת בכל מערכות הבחירות ולהצביע למען מפלגה חרדית, החל מהבחירות לכנסת הראשונה בשנת ה'תש"ט, וכך בכל מערכות הבחירות בכל השנים עד ימינו. יחד עם זאת כתבו לעיתים כי אסור להצביע למפלגה חילונית.

טעמי האוסרים הם בעיקר: מפני שהשתתפות בבחירות הוא התחברות לרשעים. מפני שאסור לאשה לבחור או להיבחר. שהנציגים חייבים להישבע ולהצהיר אמונים למדינה.

שהמשתתף בבחירות מודה לעבודה זרה של הציונות. שדיני הכנסת הם כערכאות של נכרים שאסור לילך לדון שם. מכיון שהקמת המדינה היא עבירה על השלוש שבועות, נמצא שכל המשתתף בבחירות עובר גם הוא על איסור זה.

סיבה נוספת לאיסור היא כיון שבלעדי חברי הכנסת אין לממשלה כח למשול הרי הם שותפים בכל הריסת הדת של הממשלה.

רובם של גדולי ישראל סבורים כי המשתתף בבחירות ומצביע למפלגה חרדית, הרי הוא בא לחזק את כח התורה ומורה שאינו רוצה בהנהגת החילונים אשר אינה על פי התורה, ועל כן מצווה וחוב קדוש להשתתף בבחירות ולחזק את כח היהדות החרדית.

לעיתים הוסיפו גדולי ישראל וכתבו כי הנמנע מהצבעה למפלגה חרדית, מחזק בעקיפין את המפלגות החילוניות והרי זה כאילו מצביע עבורם בשב ואל תעשה ועבירה בידו. לשיטתם אין כלל קשר בין השתתפות בבחירות לאיסור שלוש שבועות, וגם אין בזה כלל התחברות לרשעים.