שבת מברכים: האם כבר מהשבת מרבין בשמחה?

השבת פרשת שקלים מברכין בבתי הכנסת בארץ ובעולם את חודש אדר, עלי נאמרה אמרת חז"ל המפורסמת “משנכנס אדר מרבין בשמחה”.

האם ישנן הלכות מוגדרות הנגזרות מתוך חובת השמחה בחודש אדר, או שמא אין בדברי חז”ל הוראה ברורה ומוגדרת? מהי הסיבה לשמחת אדר, ואיך נשתנה חודש אדר משאר חודשים בהם נופלים מועדי ישראל?

קביעת חז"ל להרבות בשמחה בחודש אדר מגיעה מהמשנה במסכת תענית שם נכתב: "משנכנס אב ממעטין בשמחה". על זה עושים חכמנו קל וחומר ואומרים כי: "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".

ההשלכה המעשית היחידה אותה הגמרא מביאה על שמחה מופחתת באב ומצד שני שמחה מוגברת באדר, היא כדלקמן: "הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה, ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה", ובתרגום מארמית - לכן בן ישראל שיש לו דין עם נוכרי, יתחמק ממנו בחודש אב שמזלו רע, ויזדמן לו באדר שמזלו טוב.

נהגו האשכנזים שאין מזכירים ב'שבת מברכים' נשמות הנפטרים, ואפילו תפילת 'אב הרחמים' שנוהגים לומר לזכר הנהרגים על קידוש ה' – אין אומרים בשבת מברכים. ורק לפני ר"ח אייר וסיוון אומרים 'אב הרחמים', מפני שבחודשים אלו נהרגו הקדושים.

על כל פנים, יש להבין ששמחת חודש אדר מתחילה מתחילת החודש, כיון שכולו שייך לנס פורים – כפי שעולה מדין קריאת המגילה שניתן לקרוא בדיעבד מתחילת החודש. ויה”ר שאכן נזכה לחודש אדר מלא בשמחה ובטוב לבב.