בכל יום אנו מתפללים "למען לא ניגע לריק", אולם מה נעשה עם מה שאנו לומדים ו... שוכחים? מקווים לזכור את מה שלומדים ולא מסתייע? בספר "מדרש תלפיות" הביא בשם "ספר האפודי" חמישה עשר דברים המועילים לזכרון. "זכרו תורת משה עבדי".
ללמוד עם תלמיד חכם חשוב, ועם בחורים חשובים, במחקר ופלפול.
לעיין בספרי רבותינו המדברים בקיצור נמרץ, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים ג.): לעולם ישנה אדם לתלמידיו בדרך קצרה.
לעשות סימנים במה שהוא לומד, וכמאמרם ז"ל (עירובין נד:): אמר רב חסדא אין תורה נקנית אלא בסימנין.
ללמוד בספר אחד. פירוש, שלא יחליף לא את הספר, ולא יקח אותו בהוצאת דפוס אחרת, כי בזה יבלבל כח דמיונו.
להבין מה שהוא לומד.
ללמוד מתוך ספר שיש לו כתב נאה וברור, ומודפס על נייר נאה. ויהיה בבית המדרש מרווח ומשמח את הלב.
לבטא בפה מה שהוא לומד, וישמיע לאזנו, ולא יקרא בעיניו. כמאמרם ז"ל (עירובין נג:): "כי חיים הם למוצאיהם", אל תקרי למוצאיהם אלא למוציאם בפה.
ללמוד בשיר וניגון, כמבואר בתוספות למסכת מגילה (דף לב. ד"ה והשונה).
ללמוד בספרים הכתובים בכתב אשורי, כי קדושת צורת האותיות תטיב הזכירה.
ללמוד בספרים שכתיבתם גסה (פי' כתב ברור וניכר לעין), ולא דקה.
ללמד מישהו את מה שהוא לומד.
ללמוד בשובה ונחת, ולעיין בצורה רגועה ולא חפוזה ופזיזה.
לעסוק בתורה לשמה.
ללמוד בשעות קבועות.
להתפלל לנותן התורה שיתמיד בריאותו וחוזקו, ויפרסהו בנחת, כדי שיוכל תמיד ללמוד ולזכור, לשמור ולקיים. וכמו שכתבו התוספות למסכת סנהדרין (דף כו: ד"ה מחשבה): פירש ריב"א, דאגת לב האדם על מזונותיו, מועילה לשכח ממנו כל שאר מחשבות, אף מחשבת דברי תורה, שנאמר (איוב ה, ט) "מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה".
להמשך קריאה
הירשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו את כל החדשות החשובות ישירות למייל