גדולי הדור מסבירים: סוד מזל האדם בחודש אדר

ראש חודש אדר חל היום (שלישי) ומחר (רביעי). הבוקר נפתח במאמר חז"ל הידוע "משנכנס אדר מרבין בשמחה". גדולי הדור של זמננו ומהדורות הקדומים התחבטו מתי, כמה ואיך מרבין בשמחה.

בגמרא במסכת תענית אמר רבי יהודה בנו של רב שמואל בן שילת משמו של רב, כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבים בשמחה. אמר רב פפא, הלכך כל אחד מישראל שיש לו דין (משפט) עם נכרי (גוי), ישתמט ממנו בחודש אב, משום רוע מזלם של ישראל בחודש אב, וישתדל שיצא הדין בחודש אדר משום שאז מזלם של ישראל הוא טוב מאד.

מרן פוסק הדור הגאון רבי עובדיה יוסף, זצ"ל הסביר בלשונו המיוחדת את מאמר חז"ל. מה שאמרו רבותינו שאין מזל לישראל, היינו שאם נגזר מן השמיים שלא תבוא שום פורענות על ישראל, באמת לא תבוא שום פורענות, וכן אם נגזרה טובה על ישראל, בודאי היא תבוא, בלא קשר למזלות, אבל אם חלילה יש על אדם איזו גזירה רעה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם אינו טוב, ולכן הרבה גזירות קשות באו על ישראל בחודש אב בכלל ובתשעה באב בפרט, וכן להיפך, אם נגזרה על אדם גזירה טובה, אותה הגזירה עשויה יותר לבוא בזמנים שמזלו של אותו אדם הוא טוב, ובחודש אדר מזלם של ישראל הוא טוב.

בספר דרך שיחה, שאלו את מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א, איך מקיימים את ההלכה משנכנס אדר מרבין בשמחה. ענה הרב, מי שיש לו סיום מסכתא או שמחה, יראה לעשותה בחודש אדר. אם אין לו שמחה, ישתה קצת יין בכניסת החודש.

והוסיף שאביו בעל קהילות יעקב, הסטיפלר זצ"ל, נהג בכל ראש חודש לשתות מעט יין, כי הרי יש ענין בר"ח לעשותו מעט חג, ובחודש אדר הוא הוסיף קצת. הדבר לא כ"כ מסתדר לי, כי לא כתוב שבר"ח אדר מרבין בשמחה אלא משנכנס אדר, א"כ לפי"ז צריך כל יום מחודש אדר לשתות מעט יין.