שבוע ההילולה: האם נודע מקום קבורתו של משה רבנו?

על מקום קברו של משה נמסרו בתורה פרטים שונים: 'סימן בתוך סימן', ואף-על-פי-כן הסיכום הוא 'ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה'. אף ניתנו סיבות לכך: לפי שנתעצל משה במעשה זמרי, לכן ולא ידע איש את קבורתו 'ללמדך שצריך אדם להיות עז כנמר וקל כנשר... לעשות רצון קונו. מכאן אתה למד שמדקדק עם הצדיקים כחוט השערה.

נימוק אחר להיעלמותו של קבר משה הוא משום יראת-הכבוד, שכן 'אמר רשב"י שאם ינקב נקב מקבורתו של משה, אין כל העולם יכול לעמוד באורה. חשיבותו של הקבר הגיעה למדרגה כה גבוהה, עד שהיה בין אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות. אולם נראה, שהנימוק החשוב והמשכנע ביותר הוא החשש, שמא ייהפך הקבר מקום מקודש לישראל, ובעיקר מקום לעבודה זרה לגויים.

'ומפני מה לא נודע קבורתו של משה? כדי שלא יהיו ישראל הולכין ומניחין שם בית-המקדש, ומזבחים ומקטרים שם, וכדי שלא יטמאו אומות העולם את קברו בפסיליהם ובתועבותיהם.

לפי פשוטו משה נקבר במקום שהוא מת בו - בהר נבו; אך הכתוב מדגיש פן אחר של הקבורה שלו. הכתוב מדגיש שמשה לא נקבר בארץ ישראל. הכתוב אינו מסתפק בתיאור העובדה שהוא נקבר 'בְּאֶרֶץ מוֹאָב'; והוא מוסיף לנו את הפן הרגשי של הדבר.

בספר הקבלי "ספר התמונה" מימי הביניים, נכתב: "וה' זוגות נקברו במערה" כלומר, שבמערת המכפלה נקברו "חמשה זוגות" - עשרה אנשים.

ובפירוש הספר, המיוחס למקובל קדמון מתקופת הראשונים נכתב: "ג' נגלות וב' נסתרות, הגלוים הם: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. והנסתרות הם: אדם וחוה, משה וציפורה" ומבאר, שמשה הועבר ונקבר שם על ידי מלאכים.

עובדה זו במשך הדורות עוררה קושיות רבות וסחפה רבים ליישב זאת. במאמר 'ולא ידע איש' מאת דיויד שפירו תועד מחקר מקיף על הנושא. בסוף המאמר הצליח שפירו לסכם את הסוגיה. וצירף את דעותיהם של חז"ל, שמשה קבר את עצמו או הקב"ה בעבר הירדן, ולאחר מכן הועבר על ידי המלאכים דרך מחילה שעברה מקברו שבעבר הירדן למערת המכפלה שבחברון או שעבר הוא בעצמו, ושם נקבר על ידי על ידי מלאכים או על ידי הקב"ה, וקבורתו נפרדת מקברי האבות והאמהו אלא במערת אדם וחוה יחד עם אשתו ציפורה.

ונקראו שני זוגות אלו (אדם, חוה, משה וציפורה) "נסתרות". כלומר, נסתרות מעיני העם, ומבחינה ודאית אין ידוע מקום קבורתם ובפרט לא של משה.