הלכות פרשת זכור: מה מיוחד בשבת הקרובה?

במסכת מגילה, קבעו חז"ל כי יש לקרוא ארבע פרשיות בשבתות אלו שאנו מצויים בהם: שקלים, זכור, פרה, והחודש.

בשבת הקרובה נקרא את השניה שבהן, הלא היא פרשת זכור, שנקבעה לשבת זו שלפני חג הפורים. טעם הדבר, כדי להסמיך את מחיית עמלק למחיית המן, שאף הוא היה מזרע עמלק, כמו שנאמר במגילה: "המן בן המדתא האגגי", ואגג היה מלך עמלק.
פרשת 'זכור', היא שלושה פסוקים האחרונים שבפרשת 'כי תצא' (דברים כה, יז-יט),המדברים מענין מצות מחיית עמלק: זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח:

מהות המצוה, שנצטוינו לזכור פעם אחת בשנה את אשר עשה עמלק לעם ישראל כששהו במדבר לאחר שיצאו ממצרים; היאך בא להלחם בהם, והפיג את האימה והפחד הנוראים שהיו לאומות העולם מעם ישראל, כי מאחר ששמעו כולם את גבורות ה' בעשר המכות שהביא על מצרים, ואת קריעת ים סוף, כולם רגזו ופחדו ונמס לבם ולא העזו להלחם בישראל, כפי שהתורה מעידה בשירת הים: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן, חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם, אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד. נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד, בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן". ועל ידי שבא זה הרשע עמלק, ונלחם עם ישראל, העזו אומות אחרות לאחר זמן גם כן להלחם בישראל. לכך נצטווינו לזכור דוקא את אשר עשה עמלק, שהיה אחד המיוחד, ראש וראשון בשנאתו העזה לישראל.

חז"ל אף משלו זאת לאמבטיה רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה, אף על פי שנכווה, הקרה אותה בפני אחרים. (רש"י דברים כה, יח)

לדעת רוב הפוסקים קריאת פרשת זכור היא מן התורה, וכן נפסק בשלחן ערוך (תרפה, ז). מאחר ו"מצוות צריכות כוונה", לכך על השליח צבור לעורר את דעת הקהל קודם הקריאה, שיטו אוזן קשבת לשמוע כל מילה, ויכוונו לצאת ידי חובת מצות עשה מן התורה של זכירת עמלק ומחייתו, ושגם הוא מכוין להוציאם ידי חובתם, ולא יקראו עם החזן בלחש כלל. 

אף הנשים -לדעת חלק מן הפוסקים- חייבות בשמיעתה, אולם למעשה, אשה שיכולה לבוא לבית הכנסת ולשמוע 'זכור', תעשה כן ותבוא עליה ברכה. אך אשה שקשה לה להגיע, כגון שאין בית הכנסת בקרבת ביתה וצריכה ללכת רחוק, ובפרט אמהות המטופלות בילדים, יש להן על מה לסמוך שלא לבוא לשמוע קריאת פרשת 'זכור'. אך טוב לפחות שיקראו את הפסוקים של 'פרשת זכור' מתוך החומש (שו"ת יביע אומר, ח, או"ח נד).