ז’ באדר: יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. איך מציינים אזכרה לנפטרים?

ז' באדר הוא יום פטירתו של משה רבינו. בתורה (דברים לד) נכתב "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל-פִּי הַ'. ויִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה".

באופן סמלי, קבעה הרבנות הצבאית יום זה, לזכרון חללי מערכות ישראל אשר מקום קבורתם לא נודע. בהר הרצל בירושלים הוקם 'גן הנעדרים' לזכר נופלים אלה, ובו נמצא כותל זיכרון ועליו שמותיהם של חללי מערכות ישראל, שנפלו בגבולות הארץ ומחוצה לה, ומקום קבורתם לא נודע.

סך החללים שמקום קבורתם לא נודע, הוא 173, מתוכם 108 שנפלו במלחמת העצמאות. ה' יקום דמם.
צורת ה"זכרון" כפי שמכונה בשפה הממלכתית, מקבלת משמעות עמוקה יותר לפי המסורת היהודית. ביום בו מציינים 'אזכרה' לנפטר, נוהגים להדליק נר לכבוד נשמתו, ללמוד משניות, ולקרוא פרקי תהילים בעד נשמת הנפטר.

אמרו חז"ל (בבא בתרא י:): הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם. כגון הרוגי לוד לוליינוס ופפוס, עליהם מסופר בגמרא (תענית יח:) שנגזרה גזירה על ישראל להשמיד על שנמצאת בת מלך הרוגה, וחשדו את ישראל עליה, ועמדו האחים הללו ואמרו: "מה לכם על ישראל, אנו הרגנוה".

נמצא אפוא, שנשמתם של חללי מערכות ישראל שנהרגו עבור כלל עם ישראל, שוכנת בגבהי מרומים. עלינו מוטל ללמוד ולחנן לפני השי"ת שתעלה נשמתם ותצרר בצרור החיים, וזכותם תעמוד לנו לגאולת עולמים.