נגיף הקורונה: הנחיות לבתי הכנסת

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, הורה הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו שליט"א, להימנע מלנשק מזוזות.

''אין כל מצוה וחובה לנשק מזוזה. ישנו מנהג שיש לו מקורות קדומים על כך שנהגו לגעת במזוזה, ורק בשלב מאוחר יותר החלו לנהוג גם לנשק.

''כשהחלו להיות מודעים לעובדה שדבר זה יש בו חשש סכנה, כבר במאה התשע עשרה אחד מהאדמו"רים המפורסמים קבע שיש להיזהר מהדבר. וכן מורי ורבי הרב שלמה זלמן אוירבך לא ראה ערך בנישוק היד והיה רק מניח ידו על המזוזה", סיפר הרב הראשי.

לדבריו, בשל התפשטות הקורונה אסור לגעת במזוזות וניתן להסתפק בחשיבה על הכתוב בהן. ''בימים אלו, שלא עלינו אנו עדים להתפשטות מחלה קשה, אין ספק שאין לנשק מזוזות ואין לגעת בהם כלל. די בכך שאדם יחשוב עת כניסתו ויציאתו שאכן הדברים שנכתבים במזוזה, וזה ילווה אותו בהמשך דרכו.

''כבר הבעתי דעתי בנושא מחלת הקורונה, שחובה לנהוג לפי הוראות הגורמים האמונים על בריאות הציבור", פסק הרב דוד לאו.

במקביל, בבית הכנסת המרכזי "חזון נחום" בשכונת גילה שבירושלים, נתלה בכתב ידו של רבה של גילה, הגאון רבי אליהו שלזינגר שליט"א, הוראות למתפללים בצל הנגיף המתפשט.

וכך נכתב:

"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"

עקב מגיפת הקורונה ראוי להיזהר לפחות במה שתלוי בנו.

א. לא לנגב את הידיים במגבות של בית הכנסת.

ב. רצוי שלא ללחוץ ידיים האחד לשני, גם לא בשבת.

ג. להשתמש במי סבון לשטיפת ידיים.

ד. לשמור על הניקיון בכל חלקי בנין בית הכנסת.

ה. להתפלל שיסיר ה' חרון אפו.

ראוי לציין שבכלל הזהירות, ראוי שלא לנשק האחד את רעהו. ובפרט מה שנוהגים לנשק את העולה לספר תורה לאחר שסיים קריאתו בתורה, שאינו נכון לפי ההלכה בכל זמן. וכך פסק רבינו הגר"ע יוסף זצ"ל (חזון עובדיה ח"ב עמ' רחצ): כשם שאסור לאדם לנשק את בניו הקטנים בבית הכנסת, כדי לקבוע בליבו שאין אהבה כאהבת המקום ברוך הוא, כן אין לנשק בבית הכנסת את ידידיו ורעיו. ויש להעיר על כך בדרכי נעם, ודברי חכמים בנחת נשמעים. אבל המנהג שנוהגים לנשק ידי הרב ושאר קרובים שחייב בכבודם, אחר שסיימו קריאת התורה, הוא מנהג נכון וכשר, ויסודתו בהררי קודש.

אולם כאמור, בתקופה זו שיש הוראה ממומחי הבריאות לשמור על היגיינה, אף לנשק ידי הרב מצוה להימנע. ומצרף הקב"ה מחשבה טובה למעשה. עד שיסיר ה' מעלינו חרון אפו, ובמהרה ניוושע.