סגולת קריאת המגילה

כתב השולחן ערוך (תרפז, א): חייב אדם לקרות המגילה בלילה, ולחזור ולשנותה. קריאה של לילה זמנה כל הלילה, ושל יום זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום, ואם קראהּ משעלה עמוד השחר, יצא.
במשנה ברורה (ס"ק ב) ביאר ענין קריאתה פעמיים, לילה ויום: זכר לנס שהיו צועקים בימי צרתם יום ולילה.
מבין ארבע מצוות החג, זו המצווה היחידה שאינה מפורשת במגילה. חז"ל פירשו את הפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים" (אסתר, ט', כ"ח) כמצווה לקרוא את המגילה.

שתי מטרות למצוות קריאתה: האחת, פרסום הנס של המגילה. והשנייה מובאת בתשובת רב נחמן לשאלה מדוע אין אומרים קריאת ההלל בחג - "קרייתא זו הלילא" (=הקריאה היא ההלל). ומכאן שיש לקריאת המגילה, אליבא דרב נחמן, גם מימד של הלל והודאה.
 

בספרים הקדושים מובא, שמלבד החובה שבדבר, ישנו ענין גבוה מאוד בקריאתה. כך כותב סניגורן של ישראל רבי יצחק לוי מברידטשוב זי"ע בספרו "קדושת לוי" (קדושה ראשונה):
"בעת קריאת המגילה מתנוצץ ומאיר באיש הישראל הקורא המגילה, החיות והשכליות ואהבה ויראה לשמו יתברך ברוך הוא... ולכן בעת שישראל קוראים המגילה אזי מזדככין הגשמיות של הקורא... ומי שקראה בכוונה - אחר קריאתה נתמלא הנפש שמחה, ורצונה לקיים מצוות התורה ושלא לעבור על שס"ה מצות לא תעשה...
 

לכן אמרו בזוהר הקדוש: יום כפורים הוא כמו פורים ! כלומר שהארת יום כפורים הוא כפורים, עבור שביום כיפור מה שחלף ועבר אין, מעתה הוא מטוהר... כך בפורים - מה שחלף ועבר אין, ומעתה מקבלים עלינו עול תורה ומצוות יתברך שמו...
 

לכן יתלהב האדם בקריאת המגילה, ובשמעו יכין את עצמו לקבל עליו מאותו יום עול תורה ומצוות, ויתחדש כנשר נעוריו, וישמח בעול קבלת תורה !
 

ויכוון שבכל דיבור שיוצא מקריאת מגילה נברא הארה, וכל דיבור שיוצא נברא מלאך אחד ! מה מאד יתלהב האדם כשיעלה במחשבתו שמכל דבור ודבור שמח הבורא בו, ונברא מלאך ! מה מאוד יתלהב האדם... והשם יתברך שמח בקריאת מגילה של בני ישראל... וישמח האל אותנו בשמחתו כמו שנאמר “ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר”, אמן סלה !”