חל"ת, מליון מובטלים, דאגת הפרנסה: "הפתרון של אליהו הנביא"

אחת הדאגות המיותרות שבתקופה זו, פרנסה, חל"ת, מליון מובטלים, רבונו של עולם, איך נסתדר? מה יהיה?! אצל הרה"ק מלכובי'ץ הגיע החסיד התמים ר' משה, ובידו פדיון נפש מנופח לרבי, כשהגיע לחדרו של הרבי, קיבל אותו הרבי, ר' משה, לי הכסף לי הזהב נאום ה', ר' משה, מלך חי וקיים לעד. ר' משה, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון, החסיד הסתגר עם רבו, וכשיצא פנו החסידים לר' משה לברר מה פשר קבלת הפנים המיוחדת זכה מהרבי מלכובי'ץ, ור' משה מספר בפשיטות ובתמימות, שלש בנות בוגרות בביתי, ואין בידי פרוטה לנדוניה, אשתי מבקשת ממני לנסוע לאחיה העשיר שגר מרחק של שבוע נסיעה מאיתנו, לבקש עזרה, הזמינו עגלון שאצא לדרך הארוכה. לפני צאתי הנחתי ידי על המזוזה לנשק ולקחת ברכת הדרך, ואז לפתע שאגתי ממעמקי ליבי באמונה פשוטה, מלך חי וקיים,.לה' הארץ ומלואה, בידו הכל, ומשביע לכל חי, מה לי לטרוח לאח אשתי, אולי כבר מת, אולי כבר לא עשיר, אולי לא ירצה לתת לי,הכל ספק גדול, והשם וודאי חי וקיים. וודאי לו הכסף והזהב, וודאי רוצה לתת, ולא נסעתי. ובלילה שכני הגוי הפקיד אצלי למשמרת שק מלא זהב וכסף, לאחר שבוע הגיע השמועה שהגוי מת ללא יורשים, אין מבקש השק, ובאתי לרבי לתת לו פדיון נפש מהודר, ואת בנותי אוכל להשיא בעיין יפה,
פרשת השבוע בהר בחוקתי מצוות שמיטה, כל ענינה ועיקרה של מצוות השביעית, הוא גודל הדרגה באמונה ובבטחון, בזן ומפרנס לכול. בנועם אלימלך להרבי רבי אלימלך מליזענסק זי"ע מביא על הכתוב בפרשתנו "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע" וכו' מביא בשם אחיו הרה"ק רבי זושא, שמקובל אצל חסידים שרבי זושא שמע זאת מאליהו הנביא, כך מביא הסבא קדישא מלכובי'ץ, שדקדק מה היה צורך בקושיא,"וכי תאמרו מה נאכל" די היה בתשובה,וציויתי את ברכתי, שלא מצינו בכל התורה כולה ששואל, ואחרי זה באה התשובה, ואם לא נשאל מאי נפקא מינה, ותירץ רבי זושא בשם אליהו הנביא שיהודי המאמין ובוטח בהשם, נשפע עליו תמיד שפע ברכה ופרנסה, ואינו צריך לציווי מיוחד של ברכה, כיוון שהאמונה והביטחון הם צינור השפע שעל ידו נשפעת תמיד הברכה לישראל, ואז יורד השפע העליון בלי שום עיכובים,לכך אם לא ישאלו מה נאכל, דהיינו שהאמונה ברורה אצלם בלי פיקפוק, אין צריך לציווי ברכה מיוחד. אך אם שואלים ומפקפקים צריך ציווי מיוחד. עד כאן דבריו הקדושים של הרה"ק רבי זושא בשם אליהו הנביא, העתקתי מלשונו הטהור והקדוש של הנתיבות שלום זי"ע פרשת בהר עמוד קי"ח קטע א'
לתקופתינו קורונה דאגות הפרנסה, וכי תאמרו מה נאכל הן חודשיים בחל"ת, מובטלים, אז נצטרך ציווי מיוחד, אבל אם נתעלה באמונה ובטחון בהשם, נזכה לצינור השפע הנשפעת תמיד לכל אחד ואחד. 
השבוע זכינו כולנו שרבי שמעון בר יוחאי היה אצלינו, כל שנה אנחנו אצלו, והשנה הוא אצלינו. אנשים התאכזבו, הצטערו שלא יכלו להגיע למירון לפקוד את הציון, ואני לא הצטערתי כלל, אם הקב"ה רצה כך שלא נוכל להגיע למירון בגלל "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"מה יש להצטער, אדם שאוכל ביום הכיפורים בגלל ונשמרתם לא מצטער, בזה שאכל קיים המצוה. והשנה רבי שמעון לא היה במירון הוא היה בכל העולם, בכל מקום שהדליקו נר, וחגגו ושמחו לכבודו, רבי שמעון שוטט בכל העולם להביא את ברכתו, המקום היחיד שרבי שמעון לא היה זה במירון, כי שם היה נעול, רבי שמעון הוא אור האורות, קודש הקדשים, שמן ששון מחבריך, נעשה אדם נאמר בעבורך, רבי שמעון זה עם ישראל, ובמקום שעם ישראל נמצאים שם נמצא התנא האלוקי רבי שמעון, הוא שוטט לרפא את העולם מהקורונה, כפי שהגמרא בשבת אומרת בכל מקום שרבי אלעזר שורף,רבי שמעון מרפא.דודי רבי שמעון ירד לגנובל"ג בעומר, וכפי שהיה אז בזמן תלמידי רבי עקיבא, שבל"ג בעומר פסקה המגיפה, כך נזכה השנה שבל"ג בעומר פסקה המגיפה, בזכות התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זי"ע .

הרב שלמה יעקב ביטון בחיזוק לקראת שבת. צפו