חודשיים לאחר הקורונה: "ישועות קרובות" הרב עמאר במכתב לעם ישראל

"מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל"

עם התקרב זמן פתיחתם של בתי הכנסת ובתי מדרשות בשעה טובה ומוצלחת, לשמחת כל הלבבות, בנים ואבות, וחיזוק התקוות, לישועות קרובות, כגשמי נדבות, להשיב לב בנים על אבות, זה הזמן להודות ולהלל לפני מי שאמר והיה העולם, אשר לא עזב חסדו ואמתו מעמנו, וזוכר לנו ברית אבותינו, עבדיו הנאמנים, על חסדיו ניסיו ונפלאותיו, הטוב כי לא כלו רחמיו, והמרחם כי לא תמו חסדיו, כן ימשיך חסדו וטובו עלינו לעולם.

ויחד עם ההודאה זה הזמן לחשב דרכנו לאמר למה עשה ה' לנו כל זאת, הטוב והמטיב רב חסד ואמת צדיק הוא וצדיק דינו, א-ל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, ברוך הוא וברוך שמו לעד.
וכל אחד יתבונן ויעמיק ולא יתרשל, כי זה יסוד גדול בעבודת ה'. ועיין הרמב"ם בריש הלכות תענית.
אך החשבון נפש הכללי על סגירת בתי כנסיות ובתי מדרשות, ופתחיהם כי שממו, זה עידן ועידנים למעלה משני חדשים, הלא דבר הוא, וחסיד אחד העירני לאמר, שהיתה הידרדרות וזלזול בתפילות וגם זלזלו בבתי כנסיות, בשיחה בטלה, ושיחה בתוך התפלה, עד שהיו בתי הכנסת אצל רבים כמועדון למפגשים ח"ו, שם מתכנסים ודנים, ונזכרים בכל הנשכחות, תוך כדי שתיה יחד וגם טועמיה חיים זכו, ובאים בכל עת שרוצים והולכים עקב בצד  אגודל, והמהדרין לוקחים בידם גם עיתון (כמובן של יראי ה'), וביד השניה פלאפון הפלא ופלא, ומה אאריך לשון והדברים ידועים, ומי יודע עוד מה גרמו בקום ועשה ובשב ואל תעשה, עד שבאה יד גדולה ונעלמה ונעלה כל שערי התפלה והתורה אל מול העינים, ועינינו כלות ושפתותינו מקוננות למה עשה ה' לנו את כל זאת, ולא שמנו על לב שמעשינו הטו אלה.

 ובעת הזאת עת פתיחת שערים, עינינו לשמים נרים, ונשבור לבנו ונשנה דרכינו, וננהוג כבוד בבית ה', בתפלות ובלמוד התורה, שהכל יהיה בכבוד, ולפניו נעבוד, ביראה ופחד, כולנו יחד, כאיש אחד בלב אחד, באין אומר ואין דברים, ואין קלות ראש, ולא שכחת המקום ולא הזנחת מורא מקדש, ולא מחלוקת ואביזריה.

יחד עם זאת, את אחי אני מבקש להקפיד על הכללים הנדרשים כראוי.
והקב"ה ינחם על הרעה, ויגלה קץ הישועה, ויראו עיננו, וישמח לבנו, בישועתך מלכנו, בבא משיחנו, ובבנין מקדשנו, במהרה בימנו אמן. 

                                         
המצפה לישועת ה' ברחמים, בקרב הימים,

שלמה משה עמאר
הראשון לציון
הרב הראשי לירושלים

צפו במכתב: