הרב רפאל אביטן: איך לזכות בשלוות הנפש ושמחה אמיתית?

סתירה גדולה

כאשר מתבוננים בענין מחלוקת קרח ועדתו, מתעוררת פליאה גדולה. הרי קרח היה מגדולי דור דעה, כמו שאומר הזוהר הקדוש (בראשית יז) שהקב"ה רצה לעשות את קרח גדול שבלוויים, כמו שאהרון הוא הגדול שבכהנים!

ומוסיף על כך הרה"ק בעל "חידושי הרי"ם" זי"ע (ליקוטי הרי"ם קרח) שזוהי מדרגה נפלאה מאד, כי אכן אנו רואים שלא נתמנה לתפקיד זה אף אדם אחר, כלומר שאף אחד מבני הלוויים לא היה ראוי לכך, אלא קרח בלבד.וכן כותב הרה"ק בעל ה"שפתי צדיק" זי"ע (פרשת קרח) "קרח מטועני הארון היה, שידוע שמי שהיה חושב מחשבה רעה בנשיאת הארון היו מרחיקים אותו והיה בעל רוח הקודש ברור".

אך יחד עם זאת, נזכר קרח לדורות בתור האדם שגרם את אחד החורבנות הגדולים של עם ישראל, ו"זכה" למיתה משונה שלא היתה מעולם, שהוא ועדתו נבלעו חיים באדמה. אם כן ראוי שנבין את הסתירה הזו, כיצד יתכן שאדם יכול להיות בעל רוח הקודש במדרגה נפלאה, ובד בבד לגרום מחלוקת כזו קשה, עד שחז"ל הגדירו אותו בתור מין וכופר ר"ל כמובא במדרש (במדבר רבה פרשה יח).

מינוי מהשמים

קודם שנבוא לבאר את הענין בס"ד, נעתיק את דבריו הנפלאים של הרה"ק רבי אייזיק מקומרנא זי"ע (זוהר חי חלק ד) "מי שיש לו אמונה באלוקיו, שכל תנועה איננה במקרה, אלא הכל בהשגחה, וכל מאורעות האדם קטן וגדול, הכל הוא ממנו יתברך.וכל ההסתרות ושלוות הרשעים והערב רב, הכל בהשגחה פרטית, בזה יקבל הכל בשמחה ובאהבה, ויתבטל הקנאה מליבו, מפני שבכל תנועה הקב"ה איתנו והכל לטובה!".

לומדים מכאן שככל שהאדם יעבוד על עצמו לזכות למידת האמונה הקדושה, שיהיה ברור ומוחלט בדעתו, שכל הקורה איתו ועם אחרים, נעשה אך ורק ברצון השם יתברך, יוכל לזכות להגיע לשלוות הנפש ושמחה אמיתית, אפילו בעת הסתרה שבתוך ההסתרה כמו בדור שלנו, כי הרי הקב"ה מנהיג את עולמו בחסד וברחמים, בצדק ובמשפט, ואין מי יאמר לו מה תעשה ואין לו מי יגיד לו מה תפעל, כי הכל מעשה ידיו.

וכמובן שאין לו קנאה בשום אדם כי יש לו אמונה שהשם יתברך יודע מצוין, איך להנהיג את כל אחד מבני העולם.

העין מטעה

לכן חשוב מאד לדעת שגם אנשים גדולים במעלה כמו קרח וכמו למשל אלישע בן אבויה, ויוחנן כהן גדול וכו', שזכו להגיע למדרגה גבוהה מאד בהשגות אלוקות והיתה להם רוח הקודש ברורה, למרות כל זאת יכולים הם לטעות ולהגיע לשאול תחתיות ר"ל,

בעיקר מפני שחסרה להם האמונה הפשוטה בהשם יתברך, ולא רק שחסרה האמונה, אלא הם גם לעיתים מזלזלים בליבם כשרואים אנשים פשוטים "עמך" ישראל שיש להם אמונה מסורתית ותמימה, ונראה להם כאילו עבודת האמונה שייכת רק לעמי הארצות, ולבעלי בתים שעוסקים רוב היום במלאכתם ועמלם לפרנסתם.

אך צדיקים קדושים כמוהם שזכו לראות מלאכים, כמו למשל אלישע אחר שראה את מלאך מט"ט כמובא בגמרא בחגיגה, או קרח שראה קדימה כמה דורות עד שמואל הנביא, כמו שמפרש רש"י ז"ל, הם לא צריכים להתייגע על מידת האמונה, כי הרי הם רואים בעיניהם מראות אלוקים.

וכן כותב הרה"ק רבי נתן מברסלב זי"ע (ליקוטי הלכות נדרים ד) "ישנם בני אדם שיש להם דעת גדולה, ונדמה להם שהם כבר מקורבים להקב"ה, ולכן הם גבוהים מבחינת אמונה. כי אמונה היא בחינת המלכות שהיא הדרגה האחרונה, אך מה שהם לא יודעים הוא שדווקא ע"י האמונה זוכים לכל המדרגות כולם".

תמים תהיה...

והנה בשביל לזכות לאמונה פשוטה, צריכים להגיע למידת התמימות, מכיוון שאם האדם ירצה להבין בשכלו את כל הנהגות העולם, כמו למשל קרח שרצה לדעת כיצד חילק משה רבינו את התפקידים לבני משפחתו, והוא לא נכלל בחלוקה.

ומכיוון שקרח היה חכם גדול, אז בוודאי שהוא התחיל לדון בינו לבין עדתו בפלפולים וסברות שונות, שלפי דין תורה אמיתי, הוא חייב לחלוק על משה רבינו. ולא עוד אלא שהוא היה בטוח שגם הקב"ה יסכים עמו, בחושבו שמשה רבינו חילק את התפקידים לפי דעתו, ולא לפי רצון הקב"ה ח"ו.

אך אם היתה לו אמונה פשוטה במה שלימדונו חז"ל (ברכות נח) אפילו ריש גרגורתא, משמיא מנו ליה. כלומר אפילו האדם שממונה על הביוב, גם הוא מקבל את המשרה הזאת מלמעלה, אז כל שכן שנשיאות וכהונה וכו', נקבעת אך ורק לפי רצון הבורא יתברך.

ולכן לקרח היתה חסרה האמונה הפשוטה שנקראת כך על שם שהיא מופשטת מכל השגה והבנה, אלא מושתתת על אמונה תמימה שיש בעל הבית לעולם, שנותן לכל אדם בדיוק את מה שהוא אמור לקבל.

שמח בחלקו תמיד

ובזה גם יבואר כמין חומר דברי הזוהר הקדוש (חלק ג קעו) שקרח חלק על השבת. הרי לכאורה בתורה לא מצאנו שמחלוקת קרח נסבה על ענין השבת, אלא על הנהגתו של משה. אם כן מדוע אומר הזוהר הקדוש שקרח חלק על השבת?

לפי דברינו מובן הדבר מאד, שבעצם כל טעותו של קרח היתה, שלמרות שזכה לרוח הקדוש ולמדרגות גבוהות ברוחניות, אך לא היתה לו מספיק אמונה חזקה פשוטה ומזוככת בהקב"ה, אלא חשב בדעתו שיש לאיזה אדם כלשהו כח ויכולת לתת משרה למי שישר בעיניו, גם אם זה נגד רצון השם חלילה.

ולכן הוא חלק על השבת כי "שמח בחלקו תמיד" בראשי תיבות יוצא: שבת! ולהגיע למידה זו של שמח בחלקו זה רק ע"י האמונה הפשוטה בהשם יתברך שהוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים. ואכן כך היה רגיל לומר הבעש"ט הקדוש זי"ע "לאחר כל ההשגות שאני משיג אני פתי ומאמין אמונה פשוטה".

הרב משה רביניאן במסר מיוחד לפרשת קרח. צפו