קבורת מכפלה: אב שבתו הצעירה נפטרה מבקש להיקבר מעליה

בספר 'מסגרת השלחן' (יו"ד ליוורנו ת"ר יו"ד סי' שסב) הביא מעשה, וכך לשונו: והן אמת דלשמע אזן שמעתי דבקהילה קדושה אחת, בשעת הדחק הסכימו טובי העיר עם רישיון המו"צ שלהם, להגביה קרקע בית הקברות בהפסקת ו' טפחים ביניהם - בין הקברים הישנים לבין הקברים החדשים, ושבאותה השנה נפטרו הרב וטובי העיר. ועל כן שומר נפשו ירחק מן הכיעור ומן הדומה לו. ולא רציתי להסכים אפילו בשעת הדחק להגביה קרקע בית הקברות ולקבור 'על גב' אפילו בהפסקת ו' טפחים ויותר. 

וחזר על זה בסוף דבריו: וטוב להחמיר אפילו בהרחקת ו' טפחים. והובא סיום זה להלכה ב'שדי חמד' (אבלות קמב) ובשו"ת 'חיבת הקודש' להגאון רבי אליהו קלצקין אב"ד לובלין ובסוף ימיו מגדולי ירושלים (התרפ"ו, כג).

עוד תיאור מובא בספר 'נתיבי חסד ואמת' (הוצאת הח"ק ת"א-יפו תשמ"ח) מהעיר קראקא במדינת פולין, משנת תרצ"ג: אנא עובדא ידענא (אני מעשה יודע) וזוכר כד הוינא (כשהייתי) בחור צעיר בעיר הולדתי קראקא בפולין, בשנים הראשונות של תר"צ נתמלא בית העלמין שהיה בטבורה של העיר, ועדיין לא הושלם בית העלמין החדש לעיר, ואז ניתנה רשות לקבור זה על גבי זה בקבר אחד, ברור, בעומק האדמה.

תקופה מסוימת התירה לעצמה ה'חברה קדישא' בעיר קראקא לקבור בצורה כזאת, ובוודאי על דעת רבה של העיר ובית דינו, אך הנה התחילו ובאו מקרים מצערים; נפטר פתאום בשנת תרצ"ג רבה של העיר, ולאחריו שני אבות בתי הדין, והעיר היתה כמרקחה. פשפשו במעשי העיר ויצא איסור לקבור קבר אחד מת על גבי מת, ונפתח דחוף בית העלמין החדש.

הגרי"ש אלישיב זצ"ל נשאל ע"י תלמידו הגרב"צ קוק: ברחובות ישנו אב, שבתו הצעירה נפטרה, וכיון שאין מקום קבורה על ידה, מבקש הוא שיאשרו לו להיקבר מעליה. יום יום הוא בא ומתחנן על כך, ולא מוצא מנוחה לנפשו. הוא פוחד למות, שמא לא יקברוהו איתה. תשובת רבינו: אדרבה שלא ימות! חזרתי ושאלתי: נפשו קשורה בה, וזה ממש עולה לו בחייו. תשובת רבינו: אי אפשר לשנות את הסדר, זו פגיעה בשאר הקברים. 

הרב משה קוטקס (מאמר בנושא בקובץ מוריה, תיב-תיד, עמ' רסד) מספר שהגר"ש וואזנר זצ"ל העיד שבעיר ווינא לפני מלחמת העולם השניה לא רצו בשום אופן לקבור מת על גבי מת, אפילו שהגיע מצב שבית הקברות היה גדול מחלק העיר של היהודים. 

עוד סיפר הרב קוטקס, ששמע ממקור מוסמך שבשנת תשע"ו רצה חכם אחד להקבר ליד אביו ז"ל הקבור בביה"ק במרכז ירושלים ולזכות למעלת 'קברי אבות', וכשלא נמצא מקום פנוי לידו, החברה קדישא הציעו לחפור חפירה מהצד מתחת קברו של אביו. ושאל את אחד מגדולי ופוסקי דורנו שליט"א, והוא גער בו וצעק עליו על עצם המחשבה לעשות כן. 

הן אמנם שעל פי ההלכה אין בכך מניעה, כמבואר בשו"ע (יו"ד סי' שסב סעיף ג) שמותר להקבר בהפסק של ששה טפחים בין נפטר לנפטר. אך לדברי גדולי הפוסקים, הדבר אינו מומלץ.

מצבה מוזרה. צפו