לקראת שבת
גם כשאתה צודק, אל תהיה כועס
בצעירותי הייתי מתייעץ עם איש מקצוע, בהתלבטויות ובפרשת דרכים, בנוגע לחינוך ילדים.ובשאלות מזדמנות ואקטואליות שהחיים מזמנים, האיש שאיתו הייתי מתייעץ היה מבוגר ממני, חכם, ותלמיד חכם ירא השם, ואיש נעים הליכות.
יום אחד עברתי ליד ביתו, והיתה לי התלבטות דחופה כיצד לפעול עם תלמיד שהעליב בפרהסיה תלמיד אחר, השפיל אותו עד שאותו תלמיד פגוע פרץ בבכי. הייתי נסער מאוד, לא רציתי לפעול מהבטן, החלטתי לעלות אליו, ולא עדכנתי אותו שאני מגיע, וקרה הנורא מכל, בפתח ביתו אני שומע התפרצות של כעס ואיבוד שליטה מוחלטת כלפי אחד מילדיו, מאיש המקצוע שאיתו אני מתייעץ על כל צעד ושעל, באותו רגע קיבלתי רתיעה, צעדתי אחורה לא דפקתי בדלת, ונעלמתי, ויותר לא הייתי מסוגל להתייעץ איתו.
איבדתי יועץ מוכשר מאוד, שעזר לי בהרבה דילמות ובנפתולי החיים, אבל השמיעה מחוץ לדלת של ההתפרצות ואיבוד השליטה, הפסידה לי מורה דרך, אני כמובן לא שופט אותו על מה שהיה שם, אין לי עד היום מושג על מה ולמה, אבל אני כבר לא הייתי מסוגל לקבל ממנו עצה בהכנעה.
הכעס והשלכותיו. פרשת השבוע מטות, "וידבר ה' אל משה לאמור, נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים אחר תיאסף אל עמיך", בהמשך "וימסרו מאלפי ישראל, אלף למטה" רש"י מבאר: להודיע עד כמה משה היה חביב על ישראל, היות ושמעו שפטירתו תלויה במלחמת מדין, לא הסכימו להילחם. כי לא רצו שמשה ימות, ולכן "וימסרו", הכריח אותם בעל כורחם לצאת למלחמה, בהמשך.. "ויקצף משה על פקודי החיל" בהמשך.. "ויאמר אלעזר הכהן זאת חוקת התורה אשר צוה ה' את משה".
הגמרא בפסחים סו: ריש לקיש אמר, כל אדם שכועס, אם חכם חוכמתו מסתלקת, אם נביא נבואתו מסתלקת, ממשה נלמד, דכתיב "ויקצף על פקודי החיל" וכתיב "ויאמר אלעזר אל אנשי הצבא זאת חוקת התורה" כעס משה ונתעלמה הלכה ממנו,
נשים לב, הכעס של משה היה מוצדק, כעס שכולו לשם שמים, למען כבוד השם.
הכעס של משה היה נגד האינטרס של עצמו, כי באם השבטים לא השלימו המלחמה כנגד מדין, משה לא יכול למות, וזה לטובתו, למרות זאת חס על כבוד שמים שמתחלל, וכעס נטו לשם שמים ונענש, עד כמה חמור עוון הכעס,
הגמרא בפסחים מביאה בעניין הכעס, כל שפוסקין לו גדולה משמים וכועס, מורידין אותו מגדולתו.ומנין, מאליאב שנאמר בנביא שמואל, "ויחר אף אליאב בדוד" אליאב כעס על אחיו דוד, וכשבא שמאל להמליך את דוד, אמר לו השם בנבואה, "אל תביט אל מראהו של אליאב, ואל גבה קומתו כי מאסתיהו", ומבאר רש"י שאליאב היה ראוי למלכות, אבל בגלל שרגזן היה, הפסיד מלכות. ולמרות שלא היה בו שום דופי, רק הכעס הזה הפסיד גדולתו, עד כמה חמור עוון הכעס,
בשער רוח הקודש לרבי חיים ויטאל מביא בשם רבו הארי ז"ל, וכך דבריו: מורי היה מקפיד בעוון הכעס יותר מכל שאר עבירות, ואפילו כשהוא כועס בשביל מצוה, והיה מבאר הארי ז"ל את החומרא שבכעס, כל עבירה פוגמת רק באיבר אחד, אבל הכעס פוגם בכל האיברים של האדם,
ובכל הנשמה כולה, והנשמה הקדושה מתחלפת בסטרא אחרא, וקשה מאוד לחזור בתשובה מעוון כעס, דיתכן שהנשמה הקדושה שעזבה אותו לא תחזור יותר אליו, וממשיך הרה"ק רבי חיים ויטאל זי"ע מי שהוא בעל כעס, לא יוכל להשיג שום מדרגה והשגה, ואפילו אם יהיה צדיק בכל דרכיו, לא ישיג שום מדרגה באם לא עקר ממנו הכעס, לפי שהוא בונה והורס ע"י הכעס ומסלק נשמתו הטהורה, ועושה עצמו טריפה,
נוכחתי לדעת עשרות בשנים, בעת התעסקותי בחינוך, בעיניני שלום בית, ובשאר עינינים שהגיעו לפתחי, שבאם כעס מעורב, אין לזה תקנה, ואי אפשר להתקדם בשום ענין ובכל תחום, כעס בחיק כסילים ינוח, כעס הוא עיסקת הטיפשים.
הפרנסה מושפעת מהצדיק
שלח לי ידידי נעים זמירות ישראל הרב משה צבי וינטרוב הי”ו:
שוטר עוצר בימים האחרונים אדם הצועד ברחובה של עיר בלי מסיכה, איפה המסיכה שלך אדוני, מקשה השוטר, וכבר מוכן לרשום לו דו”ח. המסיכה בכיס הוא עונה לשוטר, בכיס! מסיכה צריכה להיות על הפנים. אגלה לך סוד אדוני השוטר, את הפגיעה הקשה של הקורונה אני מרגיש בכיס.
הצדיק, וההישענות עליו, בעת קושי בפרנסה, הגמרא בברכות: בשעה שישב המלך דוד על כסא מלכותו בירושלים, בחצות הלילה היה קם לעסוק בתורה, כיון שעלה עמוד השחר, נכנסו אצלו חכמי ישראל, אמרו לו אדונינו המלך עמך ישראל צריכים פרנסה, כך היה הסדר מידי יום ביומו, הצדיק שהוא צינור המשפיע מהנגזר והנקצב בשמים לכל אחד ואחד, הוא הכתובת לזעקה “פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון”,
וכך הכהן הגדול ביום הכיפורים, אחת בשנה בקודש הקדשים, מה היא תפילתו. שלא יצטרכו עמך בית ישראל זה לזה ויהא פרנסתם מצוי ובשפע די מחסורם. צדיק הדור הוא הממונה להשפיע את השפע הנצרך לעם ישראל, בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת, כל העולם ניזון בשביל חנינא בני.
היה מבאר המגיד הגדול רבי דב בער ממעזריטש זי”ע: כל המזון והשפע של כל העולם עובר בשביל, במעבר, בצינור של חנינא בני, והוא עצמו די לו בקב חרובין.העצה בתקופה זו להדבק בצדיקים, לקבל ברכתם, הכוונתם, את הדרך והשביל. היתי שליח מספר פעמים למרן שר התורה שליט”א בעבור אנשים שמטה לחמם קרס, ותמיד הברכה, העצה, וההכונה היתה בהתאם לכל מקרה, זכורני שמרן שליט”א אמר לאחד, קבע עיתים לתורה ותצליח, פעמים אמר מרן שליט”א תקפיד מכאן ואילך על מעשרות, פעמים מרן שליט”א העיר בענין הקשור לשבת,
הצדיק הוא הצינור המשפיע, והוא המכוון אותנו בעת משבר הפרנסה, השבוע צוין ההילולא של הצדיק משטפנשט זי”ע סיפר לי בעל המעשה, שהיה לו עסק משגשג, והנה לפתע פתאום הכל קרס, ללא סיבה הגיונית ממשית, בצר לו פנה לציון הצדיק משטפנשט זי”ע בגבעתיים, והתפלל וביקש שהצדיק יכוון אותו בשביל, במעבר, בצינור הראוי, בצאתו מהציון נתקלו עינו במצבה עם שם ומשפחה שהזכיר לו שיש לו חבר שיחי’ לשעבר באותו שם, שסיימו עיסקה משותפת לפני מספר שנים בטעם לא טוב, מיד הבין שקיבל מענה מהצדיק לקשיי הפרנסה, התקשר לאותו חבר לשעבר, ואכן התברר לו שהוא סוחב כעס והקפדה גדולה עליו, התפייסו והצדיק דאג לעלות אותו לשביל הנכון,
המדרש בפרשת השבוע, שנו רבותינו שני חכמים עמדו בעולם, אחיתופל מישראל, ובלעם מאומות העולם, ושניהם נאבדו מהעולם,
שני גיבורים עמדו בעולם, שמשון מישראל, וגולית מאומות העולם, ושניהם אבדו מהעולם, שני עשירים עמדו בעולם, קרח מישראל, והמן מאומות העולם ושניהם אבדו מהעולם, כיוון שלא היה מתנתן מאת הקב”ה אלא חטפו הם בעצמם וכן אתה מוצא בפרשתינו בני גד ובני ראובן, שהיו עשירים והיה להם מקנה גדול, וחבבו את ממונם, וישבו להם חוץ מארץ ישראל, הם ביקשו זאת לעצמם, ולא קיבלו מאת הקב”ה לפיכך, גלו תחילה מכל השבטים.
זהירות! קורונה מפלגת
די לשנאת חינם!
כל בר דעת מבין שבאם הקורונה מאלצת אותנו לשמור מרחק, לא להתכנס, לא ללחוץ ידים, המידה כנגד מידה, בתיקון שנדרש מאיתנו זה להתאחד ולהתלכד, אהבת ישראל, אהבת חינם, אז למה בעת הזאת האכיפה הסלקטיבית, שכל כך בולטת כנגד המיגזר החרדי, למה ההסתה הפרועה כנגד ציבור שומר תורה ומצוות, למה הסגר דווקא בערים אשר תושביה הם חרדים, אומרים שבאם נתפסתה ברחוב ללא מסיכה, תוריד את הכיפה והכל על מקומו בשלום יבוא, האם הקורונה מבדילה בין חרדי לחילוני, בין שמאל לימין, בין איש לאשה,
ימי בין המצרים שנאת חינם החריבה את שתי בתי המקדש, האם אנו במו ידינו נמנע מבנין בית המקדש השלישי, הקורונה פוגעת בגוף. השלכותיה פוגעת בנשמה, לנגיף הקורונה עד לרגע זה אין פתרון, מוצא וחיסון, אבל להשלכה של הקורונה על הנשמה היהודית יש פיתרון, אהבת ישראל, אהבת חינם, ערבות הדדית. לא ניתן יד, נמחה, נזעק בכל דרך אפשרית על אכיפה והאשמה סלקטיבית, בגין הקורונה על הציבור החרדי, החרדים כבר ארבעה חודשים מתפללים, לומדים, מרבים בסליחות ובמעשים טובים, למען הסר המגיפה מהעולם. ואותם מאשימים, בהם מתעללים,
די לחרפה הזו, די לסכנה הזו, צו השעה! “ונשמרתם מאוד לנפשותיכם צו השעה! ואהבת לרעך כמוך” הא בהא תליא.
הרב מנחם וייס במתקפה חריפה: "חייבים להתעשת תכף ומיד!". צפו