לקראת שבת
בפרשת השבוע (מטות) מסופר שכשחזרו בני ישראל ממלחמת מדין, כעס עליהם משה על אשר החיו כל נקבה, נגד ציווי ה'; "וַיִּקְצֹף מֹשֶׁה עַל פְקוּדֵי הֶחָיִל.. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם" (במדבר לא, יד-טו).
שואל הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ"ל ('אזנים לתורה'), מדוע חזר לומר 'ויאמר משה', הרי ממנו אנו מדברים, והיה לו לומר 'ויקצוף משה ויאמר'?
אלא לומר לנו, שמשה רבינו בעצמו שתק בעת הקצף, ורק לאחר זמן שב לדבר עימם. וכל כך למה? כי הדיבורים הבאים בשעת הכעס הם באופן של 'וידבר' - דיבורים קשים ולא שקולים, לכן המתין אפוא משה, עד שנשקט קצפו, ואז 'ויאמר משה' – אמירה בלשון רכה, כי טוב לכועס להמתין מעט עד שיעבור כעסו, ורק אז יפתח פיו לדבר דבריו.
מובא בשו"ת מאיר נתיבים (רמזי תורה, מקץ) וז"ל: קבלתי ממורי הבעש"ט שסגולה נפלאה לבטל הכעס לומר הפסוק (תהלים קיט ט) "'במה יזכה נער את ארחו לשמור כדבריך'", ולכווין השם הקדוש היוצא מראשי תיבותיו, וינצל מן הכעס.
השל"ה הק' כתב (מס' יומא, דרך חיים תוכחת מוסר) 'טוב שיעשה פעולה המבטלו מהכעס, דהיינו שיאחז בכנף בגדו עם הציצית שתלויים בכנף, כי כנף כמנין כעס (150), והכועס נכנס אל זר בלבו (עי' שבת קה:), וציצית גורם להשראת השכינה.
עוד 'סגולה' אמר הרה"ק ה'ינוקא' מקארלין זי"ע, למלאות פיו מים ולהשאירם שם בלא לבלוע לכמה רגעים. וטעמו ונימוקו, כי מן המציאות היא שזרם המים שיצאו מפיו בקילוח יביאנו לידי שמחה... ובפשוטו, אם רגע אחד לא יוכל לדבר מחמת המים שבפיו החוסמים אותו מלהשמיע קול – כבר תשקוט ה'אש' הגדולה, ותשכך מעט חמתו .
הרב אייל אונגר - כעסים בנישואין. צפו