לבטל את ברכת "נחם" ביום תשעה באב? מרן הגר"ע יוסף משיב

תפלת נחם שהיא מעין המאורע בתשעה באב, נזכרה בירושלמי (בפרק ד דברכות הלכה ג), ובסידור רב סעדיה גאון (עמוד שיח), ובסידור רב עמרם גאון חלק ב (דף קלב ע"א). והנה מבואר בסידור רב סעדיה גאון (במבוא עמוד י), שבתפלות ובמטבע הברכות אנו סומכים על מה שמקובל בידינו במסורה מנביאי ה' ואנשי כנסת הגדולה, שהיו להם שני סדרים בתפלות, סדר אחד לזמן מלכות ישראל, וסדר אחר המיועד לזמן הגלות. וזה על פי מה שאמרו (בנזיר דף לב:), שיודעים היו שעתיד המקדש ליחרב. נמצא שגם הנוסח של תפלת "נחם" המקובל בידינו מדורי דורות יסודתו בהררי קודש, על ידי רבותינו אנשי כנסת הגדולה.

רבי דוד אבודרהם (בדף סט ע"ד) כתב, בביאור תפלת נחם: את העיר האבלה - על שם הכתוב דרכי ציון אבלות (איכה א, ד). החרבה - על שם אשר ירושלים חרבה ושעריה נצתו באש (נחמיה ב, יז). וכן נאמר ניחם כל חרבותיה. והבזויה - על שם ראה ה' והביטה כי הייתי זוללה. והשוממה מבלי בניה - על שם כי רבים בני שוממה, ונאמר כל שעריה שוממים. וראשי תיבות של אבלה חרבה בזויה שוממה, אחבש, לרמוז ביום חבוש ה' את שבר עמו.

והנה על אף שכיום זכינו וירושלים מיושבת בבניה, ואינה שוממת כבעבר, עם כל זה כתב מרן הגר"ע יוסף (חזו"ע תעניות עמ' שעז) "ולכן מי הוא זה ואיזהו בדורות אלו שיכול להרהיב עוז לתקן, ולשנות מנוסח התפלה שנתקן ע"י רבותינו הקדושים, אשר רוח ה' דבר בם ומלתו על לשונם. ובכל תיבה ותיבה ובכל אות ואות שתיקנו במטבע הברכות והתפלות, גנוזים בהן סודות נשגבים ומופלאים, ודברי קדשם מיוסדים על אדני פז ברזין עילאין טמירין. וכמ"ש מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל (סוף סימן יא): כי נודע שכל עניני התפלות בנויים ומיוסדים על אדני רזי עולם כמו שנראה מהזוהר הקדוש וכתבי רבינו האר"י זצ"ל, שהכל מתוקן ומסודר בכוונות עליונות".

עוד הוסיף וכתב: "ובאמת שגם לפי פשוטו יתבאר הנוסח של תפלת נחם, שהוא על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו. כי מקום המקדש וסביבותיו נתונים ביד זרים שונאי ישראל, וירושלים העתיקה עודנה מלאה גילולים של עכו"ם, בכמה כנסיות טמאות, ואשר על ידי כמריהם ומנהיגיהם דם ישראל נשפך כמים בכל הדורות, ובסביבות בית המקדש קבורים ישמעאלים, סביב רשעים יתהלכון, וגם לכל עם ישראל אסור מן התורה להכנס להר הבית משום טומאת מת, והערבים מכניסים פגרי מתיהם אל המקום המקודש לנו ביותר...

ועיקר יישובה של ירושלים בזמן הבית שהיה בצד דרום של בית המקדש, מאוכלס עדיין על ידי הערבים שונאי ציון... וכמה בתי כנסת שהיו לתפארת עמנו בעיר העתיקה, עודם חרבים ושוממים, מעת נפילת ירושלים העתיקה בידי הלגיונות של ירדן. ועוד כהנה וכהנה, היש לך בזיון וחורבן ושממה גדולים מאלה? על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו... וכבר אמרו רבותינו בירושלמי (יומא פרק א הלכה א): כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו הוא החריבו. ואמנם אנו שמחים על שזכינו לחזור אל הכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשינו, שכולו זכר לחורבן... ועדיין רחק ממנו מנחם משיב נפש.

" ומלבד זה גם המצב הרוחני של ירושלים הוא בעוה"ר בשפל המדרגה, כמו שפירשו במאמר: אזכרה אלקים ואהמיה בראותי כל עיר על תלה בנויה, וירושלים מושפלת עד שאול תחתיה. כי מה מאוד ידאב לב כל החרד לדבר ה' על התפרקות כמה מן הדור מחיי תורה ומצוה, חינוך אלפים ורבבות מילדי ישראל ללא תורה וללא מצוה, והרס חומת הצניעות והמוסר, וריבוי חילולי השבת והמועדים, והפרת סדרי הכשרות, ועוד כהנה וכהנה. בושנו וגם נכלמנו כי שודדו ארמנותינו, אלו הארמונות של תורתינו הקדושה. ותפלתינו ותחינתנו להבורא יתברך, ישוב ינחמנו יכבוש עוונותינו".

אשר על כן פסק: כל הנוסח של תפלת "נחם" שבכל הסידורים, יסודתו בהררי קודש, ואף לאחרונה שזכינו לקיבוץ גלויות, ונתרבו הישיבות ובתי מדרשות בעה"ק ירושלים, כן ירבה וכן יפרוץ, מכל מקום נוסח תפלת נחם נשאר בתוקפו, ואין לשנות מהנוסח כלל. ועם שונים אל תתערב (משלי כד. כא)