לקראת שבת
בכיה של חינם
בעומדנו כעת בערב תשעה באב, יום בו נחרבו שני בתי המקדש, וארעו בו צרות קשות לעם ישראל ר"ל במשך כל הדורות, עלינו להתבונן ולנסות ללמוד מה גורם לחורבן הגדול, וכיצד אנו צריכים להתנהג מעתה, באופן שחלילה לא נעכב את בנין בית המקדש, כמו שאומר הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע (לקוטי מוהר"ן סימן סז) "מה שעבר אין, כי כבר נשרף בית מקדשנו.
אך כעת שהקב"ה מצפה לשוב ולבנות את בית מקדשנו, ראוי לנו שלא נעכב ח"ו את בנין בית המקדש רק להשתדל בבנינו". והנה הפגם הראשון שממנו השתלשלה כל הגלות הנוראה הזו, ובפרט שבגינו נחרב בית המקדש, הוא חטא המרגלים ובכיית החינם, כמו שאמרו חז"ל (במדבר רבה טז) "אמר הקב"ה אתה בכיתם בכיה של חינם לפני, אני אקבע לכם בכיה לדורות", ומכיוון שהתלונה של בני ישראל על כך שהקב"ה רוצה להכניסם לארץ ישראל שמלאה בבני אדם גדולים ומפחידים, היתה בליל תשעה באב, לכן נקבע לדורות, שביום הזה יחרבו בתי המקדש.
בשנאת השם אותנו...
עד כאן עסקנו בפרוש הפשוט מהיכן נבע חורבן הבית, אך כעת ננסה ב"ה לגעת ברובד פנימי ועמוק יותר, ודרכו נוכל לקחת לעצמנו עצות אמיתיות כיצד נוכל גם אנחנו הקטנים במעלה, שמסובבים עם כ"כ הרבה צרות וקשיים שונים, לסייע לבניית בית קודשנו ותפארתנו. צריכים לדעת שהסיבה העיקרית שגרמה לבני ישראל להתלונן ולהוציא שם רע על ארץ ישראל, נבעה מכך שהם חשבו שחלילה הקב"ה שונא אותם, כמו שכתוב בפרשתנו (דברים א) "ותרגנו באהליכם, ותאמרו בשנאת השם אותנו, הוציאנו מארץ מצרים וכו'".
רש"י הקדוש מפרש את הפסוק "הוא היה אוהב אתכם, אבל אתם שונאים אותו, ואומרים שהוציא אתכם כי שונא הוא אתכם". במבט ראשוני הפסוק הזה נראה תמוה מאד, כיצד יתכן שדור כזה שראה ניסים ונפלאות על כל צעד ושעל, יגיע לשפל המדרגה, ויחשוב שהבורא יתברך עשה לו את כל המופתים הללו, רק בכדי להקל על המצרים כי הוא אוהב אותם, וכאן בארץ ישראל הוא ישמיד אותנו...
רבות מחשבות בלב איש
אך האמת ניתנת להיאמר, שגם אנחנו לצערנו הרב, טועים לעיתים בצורה כזו קשה, ומדמים בדעתנו שח"ו הקב"ה שונא אותנו ומתכוון להרע לנו. למשל אדם ששלום הבית שלו מעורער ר"ל או שיש לו בעיות עם הילדים חלילה, חושב לעצמו מדי פעם שאולי היה עדיף לו להישאר רווק, מדוע הוא היה צריך להיכנס לכל התהליך הזה של הקמת בית בישראל, שהמצב הזה גורם לו צער ועגמת נפש גדולים? ועפ"י רוב גם אם לא מוציאים זאת מהפה, אך במחשבה מנקרות לאדם כל מיני קושיות, והוא מלא בטענות ומאנות, כנגד המתנה שהבורא יתברך העניק לו בדמות אותה אשה או אותם הילדים.
ויש כח גדול ליצר הרע לגרום לאדם לחשוב בצורה מעוותת כ"כ, עד שמביאו לכפור בטובתו של הקב"ה, ולשכוח את כל הזמנים הקשים בהם היה שרוי כשלא היה לו זיווג או שהיה מחוסר פרנסה ר"ל, וכעת כשקצת קשה לו בעניינים הללו או אחרים, הוא מתרעם על הנהגת הבורא יתברך איתו, ונסכם בדעתו שחלילה הקב"ה פשוט לא אוהב אותו. אם כן כעת נוכחנו לדעת שגם בנו מקנן אותו יצר הרסני כמו שהיה בדור המדבר, הגורם לאדם בעת שהוא נמצא במצב קשה ח"ו, לחשוב שזו ראיה שהקב"ה שונא אותו.
קרבה אל נפשי גאלה
לכן חשוב מאד לכל אדם, שרוצה באמת להתקרב אל הבורא יתברך, וחפץ לתרום את חלקו בבניית בית המקדש הכללי, ובעיקר מחפש הוא לזכות לגאולה פרטית, כמו שאמר דוד המלך ע"ה "קרבה אל נפשי גאלה", לחזק את עצמו ולהחדיר לליבו היטב שהקב"ה אוהב אותך אהבה אין סופית שאינה תלויה בדבר, אלא היא אהבה טבעית שנובעת מעצם היותך בן של מלך מלכי המלכים הקב"ה. וידוע לכל פתגמו הנפלא של הבעש"ט הקדוש זי"ע "השם יתברך אוהב כל אחד מישראל כמו שאבא אוהב את בנו יחידו, כשנולד לו לעת זקנתו, ועוד הרבה יותר מזה".
אהבת עולם אהבתנו
והנה חז"ל למדו אותנו (ברכות לג) "כל מי שיש בו דעה, כאילו נבנה בית המקדש בימיו". ולפי מה שלמדנו כאן הענין מובן מאד, כי באמת ברגע שהאדם יהיה חדור באמונה הפשוטה הזו שהקב"ה אוהב אותי אהבת נצח, והוא יתברך מחפש רק איך להטיב לי בין בגשמיות ובין ברוחניות, הוא כבר זוכה להתקרב לגאולה הפרטית שלו. ובפרט בזמן שעובר עליו מה שעובר, ירידות קשיים נפילות סיבוכים וכו', הוא זוכר היטב שהכל לטובה, ויש לו אבא רחמן שדואג לו ונמצא איתו גם במצבים הקשים ביותר ר"ל, זה נקרא שיש לו דעת,
כמו שאומר הרה"ק רבי נחמן מברסלב זי"ע (ליקוטי מוהר"ן צ) "דעת הוא אחדות של חסד וגבורה, כי גם הדינים הם מחמת אהבה שהקב"ה אוהב אותך, כמו שכתוב את אשר יאהב השם יוכיח" ובזה נבין גם את מאמר הבעש"ט הקדוש זי"ע (תולדות יעקב יוסף וארא) "עיקר אריכות הגלות הוא מפני שאין מאריכין בברכת אהבת עולם" מפני שאם האדם היה חי בידיעה ובהרגשה כזו שאהבת עולם אהבתנו השם אלוקינו, אז ממילא היה זוכה לגאולה הפרטית שלו, והיה מוסיף עוד אבן בבניית בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן!
בשבת הקרובה: הבטחה נדירה שתגשים את משאלות ליבך. צפו ברב רפאל אביטן