ליל תשעה באב: מה עושים הלילה?

א. כל הקהל יושבים לארץ, ופותחים במזמור "על נהרות בבל", והקינה "אוי כי ירד אש". ואחר כך שירת האזינו כולה עד וכפר אדמתו עמו. ומתפללים ערבית בקול בכי ונהי, אולם בקריאת שמע יקראו בטעמי המקרא. ואחר העמידה אומר החזן קדיש תתקבל, ונוהגים להדליק נרות בבית הכנסת ככל הצורך כדי לקרות לאורם איכה וקינות.

ב. בסוף 'איכה' נוהגים שכל הקהל אומר בקול רם את הפסוק השיבנו ה' אליך ונשובה, והחזן חוזר ואומרו עם הפסוק האחרון, כי אם מאוס מאסתנו, וחוזרים הקהל ואומרים בקול רם השיבנו ה' אליך ונשובה, והחזן כופלו.

ג. אחרי סיום קריאת איכה, מכבים בבית הכנסת את האורות, ומשאירים נר קטן על יד השליח צבור, כדי למנות שנות החורבן, וכך הוא אומר: אחינו בית ישראל שמעו, כי בעונותינו אנחנו מונים לחורבן בית מקדשינו ולשריפת היכלנו, ולגלות שכינת עוזינו, ולנפילת עטרת ראשינו, היום כך וכך לחורבן... אוי לנו על חורבן בית המקדש, אוי לנו על שריפת התורה, אוי לנו על הריגת הצדיקים, אוי לנו על צערו של המשיח.

ד. כאשר מסיימים הקינות, כמו שכתוב בסידורים, אומרים קדושה דסידרא, ומתחילים מפסוק ואתה קדוש יושב תהלות ישראל. ואין לומר ובא לציון גואל, כי אין גאולה בלילה. וכן אין לומר ואני זאת בריתי אותם, שנראה ככורת ברית על הקינות. ובסיום קדושה דסדרא אומר השליח צבור קדיש 'דהוא עתיד לחדתא עלמא' ואחר כך אומרים שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, וקדיש יהא שלמא, ועלינו לשבח ונפטרים לבתיהם.

ה. חז"ל תיקנו לומר מעין המאורע בתשעה באב, והיא תפלת 'נחם' הנאמרת באמצע ברכת תשכון בתוך ירושלים, וצריך לאומרה בכל התפלות של תשעה באב, ערבית שחרית ומנחה. והשליח צבור אומרה גם בחזרת התפלה בשחרית ובמנחה.

ו. כשמגיעים לבית, צריך להמשיך להקפיד לשבת על הקרקע, או לכל הפחות על שרפרף, כדרך אבלים.

ז. לצד כל זה, יש נוהגים (לא חיוב) שלא לישון בתשעה באב במיטה אלא על מזרון. כמו כן מובא שעל האדם למעט מהנאתו בליל תשעה באב, שאם הוא רגיל לישון בב' כריות ישן רק עם אחת  [ויש הישנים כל השנה עם כר אחד ובתשעה באב ישנים בלי כר כלל]. אולם אנשים חלושים וכן מעוברות יכולות לישון כרגיל (שלחן ערוך ורמ"א סימן תקנה סעיף ב. וספר שערי נחמה עמוד פח).

ליל תשעה באב. צפו