יהדות
רבי שלום נח ברזובסקי היה האדמו"ר מסלונים, ולפני כן מקימה וראש הישיבה של ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים. הוא מחבר סדרת ספרי החסידות המפורסמת "נתיבות שלום".
עמד בנשיאות רשת החינוך "החינוך העצמאי" ו"ועד הישיבות בארץ ישראל", והיה חבר במועצת גדולי התורה. כמו כן שימש כנשיא ישיבת אופקים.
בשנים בהם כיהן כאדמו"ר הוציא את הספר 'נתיבות שלום' המונה חמישה כרכים על התורה ושני כרכים בענייני שבת, מועדים, תשובה, עבודת ה' ועוד.
בשנות השמונים נמנע ליטול חלק במחלוקת בין הליטאים לחסידים ופרש ממועצת גדולי התורה. בשנת תשמ"ט כשהוקמה מפלגת דגל התורה הליטאית לא התערב בבחירות והורה לחסידיו: "המשכיל בעת ההיא ידום". מדמותו ניתן ללמוד את מעלת השלום, שהיא כלי מחזיק ברכה לכל הישועות.
התנגד למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים נשא דרשה על חובת ההודאה לה' על נס ההצלה ועל הטובה שהחזיר ה' ליד ישראל את הכותל המערבי.
ביום ז' באב תש"ס נלקח אל בית עולמו, ונטמן בבית העלמין בהר הזיתים.
לאחר הסתלקותו כתב עליו הגאון ר"מ שפירא בספרו 'ארזים עלי מים', כי המיוחד באישיותו של האדמו"ר היה, שמלבד היותו ראש ישיבה גדול המחדש חידושי תורה לעומקה של הסוגיות, והעמדת תלמידים הרבה, כל הנהגתו היתה באצילות ורוממות מתוך כבוד, ואין פלא מסיים הגר"מ שפירא את מכתבו, שמתוך כך היתה לו השפעה רבה על שומעי לקחו.
סגולה נפלאה, לומר "הריני מקבל עלי מצות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך', והריני אוהב כל איש מישראל באשר הוא, כנפשי", וידליקו נר לכבוד הצדיק, ויעתירו בתפילה שזכות הצדיק תסייע לכל הישועות.
סיפורים מרטיטים על הרבי מסלונים - הרב מנחם וייס. צפו