כל מה שצריך לדעת על ’יום’ תשעה באב: הלכות ומנהגי ’היום’

הלכות תשעה באב 2025

1. בשחרית יום תשעה באב, נוטל ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו, ומברך על נטילת ידים ואחר כך ינגבם, ואם יש לפלוף בעין וצריך לרחוץ את עיניו, רשאי לעשות כן, שאין זו רחיצה של תענוג. ומברך כל ברכות השחר לרבות ברכת שעשה לי כל צרכי שיש לאומרה, שהברכה היא ברכת השבח על מנהגו של עולם, וגם הרי נהנה מנעלי בד וגומי וכיו"ב.

2. ברכת "שעשה לי כל צרכי"; נחלקו הפוסקים אם יש לברך ברכה זו בתשעה באב וביום הכפורים, כיון שבאותו יום הכל אסורים בנעילת הסנדל. ובברכות (ס:) אמרינן כי סיים מסאני אמר בא"י שעשה לי כל צרכי, הרי שברכה זו נתקנה על נעילת הסנדל. אולם רוב הפוסקים ראשונים ואחרונים הסכימו שיש לברך ברכה זו גם בתשעה באב וביום הכפורים, לפי שאין הברכה אלא ברכת השבח שנתקנה על מנהגו של עולם, ועוד שמותר לנעול נעלי גומי, ונעלי לבדים וכיוצא בהן, ולא נאסר לנעול אלא נעלים של עור. על כן להלכה יש לברך "שעשה לי כל צרכי", וכן המנהג אצל רבנים וגדולים.

3. המנהג להניח תפילין בתפילת שחרית. פרטי הדין בזה ראה מתי מניחים תפילין בתשעה באב?

4. המניחים בכל יום גם תפלין דרבינו תם, גם בתשעה באב יש להם להניח תפלין דר"ת, ולקרות עמם קריאת שמע, כדין האבל שמניח גם תפלין דרבינו תם בימי אבלו. יניחם אחר העמידה, ויקרא עמהם קריאת שמע, ואחר קריאת פרשת 'האזינו' יחלוץ אותם.

5. אומרים פסוקי דזמרה כמו בכל יום. ויש אומרים גם שירת הים, ויש שאינם אומרים אותה.

6. אומרים "נחם" בברכת ירושלים, ו"עננו" בשומע תפלה. והשליח צבור אומר "עננו" ברכה בפני עצמה, בין 'גואל' ל'רופא', ו"נחם" בברכת ירושלים. והכהנים נושאים כפיהם בתשעה באב בשחרית ובמנחה. 

7. מי ששכח לומר בתשעה באב תפלת "נחם" בברכת בונה ירושלים, ונזכר אחר שחתם בא"י בונה ירושלים, לכתחלה יש לו לאומרה ב"עבודה", דהיינו בברכת 'רצה' (במקום שאומרים בר"ח יעלה ויבא),קודם ואתה ברחמיך הרבים תחפוץ בנו, שהוא מקומה הראוי לה לפי הדין. ובדיעבד אם אמרה בברכת 'שומע תפלה' (אחר תפלת 'עננו' שהיא תדירה יותר),יצא ידי חובתו, ואין צריך לחזור ולאומרה ב'עבודה'. ואם לא נזכר לאומרה אף ב'עבודה' יאמרה בסוף התפלה ב'אלקי נצור'.

לבטל את ברכת "נחם" ביום תשעה באב? מרן הגר"ע יוסף משיב

8. חתימת תפלת "נחם" שנאמרת בברכת 'בונה ירושלים', הנכון כמו שנוהגים לחתום בא"י "מנחם ציון בבנין ירושלים". ויש נוהגים לחתום בא"י "בונה ירושלים" כמו שנוהגים בכל השנה.

9. בכל שלשת התפלות של תשעה באב, ערבית שחרית ומנחה, יאמרו "עננו" בברכת שומע תפלה לפני החתימה, והשליח צבור אומרה בתפלת החזרה בשחרית ובמנחה, ברכה בפני עצמה, בין גואל לרופא.

10. בסוף חזרת התפלה אין השליח צבור רשאי לשנות בברכת "שים שלום", לומר נוסח מקוצר, כמו שכתבו בקצת סידורים, אלא צריך להתפלל ברכת שים שלום, כמו בכל יום.

11. פותחים ההיכל וקוראים הקינה "על היכלי אבכה יומם ולילה", ושאר הקינות שאומרים עם פתיחת ההיכל. וקוראים בספר תורה פרשת "כי תוליד בנים", תלתא גברי, והשלישי שהוא המפטיר, יאמר חצי קדיש אחר ההפטרה, ולא בין קריאת התורה להפטרה. וההפטרה היא "אסוף אסיפם". ומברך ברכה אחת לפניה ושלש ברכות לאחריה, ואינו מברך על התורה ועל העבודה וכו'.

יד. אבל תוך שבעה אין לו לעלות לספר תורה בתשעה באב למפטיר, מפני שהאבל אסור לעלות לקריאת התורה, ואין הקריאה בתורה אלא לכבוד הצבור, משום שהוא בכלל סדר היום, ולאבל שהאבלות שלו חדשה אצלו, לא התירו.

טו. אחר התפלה, מתחילים לומר 'איכה'. ונכון להקדים 'איכה' לפני הקינות, שהיא העיקר, שנאמרה ברוח הקודש על ידי נבואת ירמיה הנביא (של"ה),כי יש מן הקהל שחייבים למהר ללכת לעבודתם, ולה משפט הקדימה. ואחר כך פותחים "וארץ שפל רומי", ושאר הקינות, וידלג פסוקי נחמה שבסופם. אולם בסוף כל הקינות, אומרים פסוקי נחמה, וקדיש תתקבל.

טז. יש נוהגים שאחר איכה וקינות הולכים לבית הקברות. וכתבו בשם רבינו האר"י ז"ל שאין ללכת לבית הקברות אלא לצורך הלווית המת דוקא, ובפרט אם לא נתקן אצלו עון הקרי (מג"א ס"ס תקנט).

תשעה באב 2025. צפו