דיני ההנהגה בכותל המערבי וסגולה מיוחדת

א. אמרו חז"ל: "מעולם לא זזה שכינה מכותל מערבי של בית המקדש". ואמרו עוד: "הנה זה עומד אחר כתלינו, אחר כותל מערבי של בית המקדש, שנשבע לו הקב"ה שאינו חרב לעולם".

ומקום הכותל המערבי סמוך לבית קדשי הקדשים, שמכוון כלפי בית מקדש של מעלה ברקיע. והמתפלל במקום מקודש זה כמתפלל לפני כסא הכבוד של הקב"ה, שמשם פתח פתוח לרוחה לשמוע ולקבל תפלתם של ישראל, כמו שנאמר, אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים. ולכן מנהג שלומי אמוני ישראל שמתפללים ושופכים צקון לחשם ורחשם ליד הכותל המערבי, שהוא שריד בית מקדשינו, ואשר נוסד על ידי דוד ושלמה.

וקדושת המקום גורמת לבאים בחצרות ה' להתעורר בהתלהבות קודש ברשפי אש שלהבת י-ה, ולהתפלל בכוונה באימה וביראה. ואשרי המכוין דעתו בתפלה זכה וברה לפני השי"ת, שאז מובטח הוא שלא תשוב תפלתו ריקם, כמו שנאמר: תכין לבם תקשיב אזנך, כלומר: אם סייעוהו משמי מרומים לכוין לבו בתפלתו, אז בוודאי שאזני ה' כביכול קשובות לקול תחנתו. ומצוה לנשק אבני הכותל ולחונן עפרו, שנאמר: כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו. 

ב. לפיכך חובה קדושה להיכנס ליד הכותל המערבי ביראת כבוד ובכובד ראש, וחלילה להקל ראש כלפי הקודש. ולכן אסור להיכנס לשם בגילוי ראש, בין אנשים ובין נשים. (וכמו שאמרו חז"ל (סנהדרין קא:) וירם יד במלך, שחלץ תפילין בפניו, ופירש רש"י, שגילה ראשו לפניו. ובשבת (קנא:) כסי רישיה כי היכי דתיהוי עליה אימתא דשמיא). והנשים אשר מוזהרות ועומדות שבכל הליכתן חייבות ללבוש בגדי צניעות, כל שכן שמוזהרות בלכתן אל הכותל המערבי, לבל יכנסו בבגדים ללא שרוולים, או במחשוף, לא תהא כזאת בישראל. ומצוה להודיען חומר הדברים בלשון רכה, ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב. וחובה קדושה מוטלת על האחראים על קדושת המקום לעשות מחיצה בין הגברים לנשים.

ג. אסור לבוא ליד הכותל לשם ביקור של טיול או לשם צילום בלבד, וכן אסור בהחלט לדבר שם בשיחה בטלה, כי המקום קדוש לתורה ולתפלה. ואסור לאכול ולשתות על יד הכותל, במקום שנתקדש על ידי רבבות אלפי ישראל לתפלה. וכן יש להימנע מלעשן סיגריות על יד הכותל. והמיקל ראשו בשיחה בטלה או באכילה ושתיה ועישון, עוונו גדול מנשוא, ועליו נאמר מי בקש זאת מידכם רמוס חצריי. ואם עושים ברית מילה על יד הכותל טוב שלא לכבד שם בממתקים ומגדנות, רק מחוץ לתחום הסמוך לכותל.

ד. חייל הנכנס אל הכותל המערבי, ונשק עליו באופן גלוי, נכון וראוי להצניע את נשקו מתחת למלבושיו, ולא יראה החוצה מפני כבוד המקום, ואם אי אפשר לו לעשות כן בגלל סיבה ביטחונית, וכיוצא בזה, יש לו לסמוך על הפוסקים המתירים (ע' בשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' יח).

ה. אין ראוי לאדם לנשק את בניו או קרוביו בכותל המערבי, שאין להראות חיבה ואהבה במקום הקדוש הזה אלא להקב"ה לבדו.

ו. גם כשיושב בכותל המערבי וקורא תהלים או בשעת התפלה, לא ישים רגל על רגל, שהוא דרך שחץ וגאווה. 

ז. מה טוב להתפלל בכוונה בכותל המערבי, כדי שתעלה תפלתו למרום, והרמז לזה "אזנים לכותל". [רש"י (ברכות ח:) בד"ה אלא בשדה. והוא ממדרש רבה קהלת (סוף פרק י), ובעל כנפים יגיד דבר, משום אזנים לכותל, ובמדרש תהלים (ריש מזמור ז). ע"ש].

ח. מותר למתפללים שעל יד הכותל להכניס יד בתוך הסדקים שבין נדבכי הכותל. ומותר לאיש לא טהור, אפילו שהטומאה יצאה מגופו, כגון זב ובעל קרי, להיכנס בלי טבילה, על יד הכותל להתפלל שם, וכן הוא הדין לאשה נדה או יולדת לפני טבילתה. כי הכותל המערבי הוא חומת הר הבית, והעומדים לפניו הם עומדים מחוץ לחומת הר הבית. ואשר על כן מותר להיכנס לשם עם נעלים. ויש להיזהר שלא לנתץ אפילו חלק קטן מאבני הכותל, וכן שלא לקחת מעפר שבין נדבכי אבני הכותל. אבל מותר לחתוך בזהירות מן העשבים הגדלים בין נדבכי הכותל, ולהשתמש בהם לסגולה, ואין בהם שום קדושה כלל.

ט. איסור חמור להיכנס בזמן הזה לבית המקדש, כי כולנו כיום בחזקת טמאי מתים, והנכנס לבית המקדש וטומאתו עליו חייב כרת. וקי"ל קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא. והנכון שלא להיכנס כלל לשטח הר הבית שאין בידינו הגבולות של חומר הקדושה מסביב לבית המקדש.

י. אסור לטוס באווירון או במסוק על שטח הר הבית, שקדושת בית המקדש עולה עד לרקיע.