י’ באב - מה מותר ומה עדיין אסור?

ביום השביעי לחודש אב כבשו הבבלים את בית המקדש, ובתשעה באב לפנות ערב הציתו בו אש, והיה נשרף במשך כל יום י' באב. ואמר רבי יוחנן, שאם היה חי באותו הדור, היה קובע את הצום ליום י' באב, מפני שרובו של היכל נשרף בו. והיו אמוראים שנהגו להחמיר על עצמם להתענות בתשיעי ועשירי באב. אולם הנביאים והחכמים קבעו את התענית בט' באב, מפני שהכל הולך אחר ההתחלה, והתחלת הפורענות היתה בט' באב (תענית כט, א; ירושלמי פ"ד ה"ו).

אלא שהואיל ובפועל רובו של בית המקדש נשרף בעשירי, נהגו ישראל שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בעשירי באב. למנהג חלק מיוצאי ספרד האיסור נמשך כל היום (שו"ע תקנח, א), ולמנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד עד חצות היום בלבד (רמ"א שם, וכן מנהג טורקיה וחלק מקהילות מרוקו. בג'רבא וטריפולי הקלו במוצאי הצום).

לדעת רוב האחרונים, בנוסף לאיסור לאכול בשר ולשתות יין, עד חצות גם אין לכבס או ללבוש בגדים מכובסים, ואין להסתפר ואין לשמוע מוזיקה משמחת ואין לרחוץ בחמים. אבל לרחוץ בפושרים מותר. ויש מקילים וסוברים שרק מבשר ויין צריכים להימנע ביום העשירי, אבל מותר לרחוץ, להסתפר ולכבס בלא הגבלה. למעשה, מנהג בני ספרד להקל לכבס וללבוש מכובס כבר במוצאי הצום.

וכן נוהגים שלא לברך 'שהחיינו' ביום עשירי באב, כדין שלושת השבועות (חיד"א, כה"ח תקנח, ח; חזו"ע).
השנה, כאשר חל י' באב ביום שישי, כבר בבוקר י' באב מותר להתכונן לשבת בתספורת, כביסה ורחיצה. ואם השעה דחוקה, מותר לערוך את ההכנות מיד במוצאי תשעה באב (מ"ב תקנח, ג, ערוה"ש ב).

נוהגים לדחות את ברכת הלבנה עד לאחר הצום, מפני שצריך לאומרה בשמחה, ובתשעת הימים ממעטים בשמחה. ורבים נוהגים לאומרה מיד אחר תפילת ערבית שבסיום הצום, אבל לכתחילה אין ראוי לנהוג כן, מפני שקשה להיות אז בשמחה, שעדיין לא הספיקו לשתות ולאכול ולרחוץ פנים וידיים ולנעול נעליים. ולכן נכון לקבוע את זמן ברכת הלבנה כשעה או שעתיים אחר צאת הצום, ובינתיים יאכלו ויתרחצו מעט, וכך יוכלו לומר את ברכת הלבנה בשמחה. ובמקום שחוששים שאם ידחו את ברכת הלבנה יהיו שישכחו לאומרה, אפשר לאומרה מיד אחר הצום, וטוב שישתו וירחצו את הפנים לפני כן.

למעשה, ברבים מהמקומות או שמברכים הלבנה לפני פתיחת הצום, ומאבדים את המעלה לברכה "מבושמים", או שקובעים לברך עליה לאחר פתיחת הצום, ואז רבים שוכחים לברכה. על כן כהשנה, שהשבת סמוכה, כדאי וראוי לקבוע שלא יברכו עד מוצאי שבת, שאז כולם מבושמים ובבגדי שבת, ומרוכזים יחדיו, והשכחה לא שכיחא.

הסגולה שבברכת הלבנה