הרואה את הכותל המערבי – מה יעשה?

הרואה ערי יהודה בחורבנם, אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע. וכן הרואה ירושלים בחורבנה, אומר: ציון מדבר היתה ירושלים שממה, וקורע. (ש"ע סי' תקסא). אולם כיום אין נוהגים לקרוע על ערי יהודה וירושלים, הן מטעם שאין אנו יודעים בדיוק המקומות של ערי יהודה, והן מטעם שהיום הם בשליטת ישראל.

אולם, הרואה בית המקדש בחורבנו, (ממקום שנראית כיפת מסגד עומר, או שרואה את כותל המערבי), שנמסר בידי הישמעאלים, אומר: בית קדשינו ותפארתינו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש, וכל מחמדינו היה לחרבה (ישעיה סד, י), וקורע. וגם בזמן הזה אין להקל כלל על הרואה חורבן בית המקדש, שאף על פי שכל ירושלים בשליטת ישראל, כיון שהוא נמסר בידי הישמעאלים, ואין אנו יכולים להכנס לשם, מפני שאנו בחזקת טמאי מתים,

הרי בהמ"ק בחורבנו, עד שיבא מלך המשיח, אשר ברוח שפתיו ימית רשע, ויחזיר עטרת תפארת ישראל ליושנה. וקריעה זו צריכה להיות מעומד, ואין הקריעה מתאחה לעולם. ואם היה הולך ובא לירושלים ורואה בהמ"ק בחורבנו, אם עברו שלושים יום חוזר וקורע. 

הדר בירושלים העתיקה בין החומות (הרובע היהודי) וראה בהמ"ק חרב, אפילו עברו שלושים יום שלא ראהו, אינו צריך לקרוע. אמנם הדר בירושלים החדשה ועברו שלושים יום ולא ראה בהמ"ק בחורבנו, אפשר שצריך לקרוע, והמחמיר תבוא עליו ברכה.

הרואה בהמ"ק בחורבנו ביום שבת, אינו קורע. ואף לאחר השבת אין צריך לקרוע. כמו כן הרואה חורבנו בחול המועד אין צריך לקרוע. אולם ערב שבת ויו"ט אחר חצות, נראה שצריך לקרוע, והמיקל יש לו על מי שיסמוך.
סומא הבא אל הכותל המערבי, אינו חייב לקרוע.

על מה נענשו כל הצדיקים והחכמים בחורבן בית שני?. צפו