איך בוחרים חזן לימים הנוראים? והאם מותר לו ליטול שכר?

א. כתב מרן בשלחן ערוך (סי' נג ס"ד) שליח צבור (בפרט בימים הנוראים) צריך שיהיה הגון, ריקן מעבירות, ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו, וצריך שיהיה עניו ומרוצה לקהל, ומעביר על מדותיו, וקולו ערב, ורגיל לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, ותהיה לשונו צחה לבטא את כל האותיות כתקנן. אבל אם קורא אות ח' כמו אות כ' רפויה, או אות ע' כמו אות א', ואות ק' כמו אות כ' דגושה, אין ראוי למנותו לשליח צבור (מגילה כד:). ואם אין הגון כמותו לשמש שליח צבור, מותר למנותו, ורק ישתדל להרגיל עצמו לבטא האותיות כהוגן. (שו"ת יביע אומר חלק ו ר"ס יא).

ב. לכתחלה יש לחזר אחר שליח צבור נשוי, והוא מבן שלשים שנה ומעלה. ואם נזדמנו לפנינו, אחד שהוא בחור ישיבה ירא שמים, ותורתו אומנותו, ואין לו שלשים שנה, וגם אינו נשוי, ויודע להיות ש"צ כראוי, ולעומתו יש אחד שהוא למעלה מגיל שלשים שנה ונשוי, והוא איש פשוט, בחור הישיבה עדיף. וכן התוקע בשופר ישתדלו שיהיה ירא שמים ובן תורה.

ג. שליח צבור שיש לו קול ערב, ומסלסל בקולו הערב והנעים בתפלתו, ומכוין לשם שמים, ושמח בלבו על שנותן הודאה להשי"ת בנעימה, תבא עליו ברכה, [שכן אמרו בפסיקתא רבתי, (והביאה השבולי הלקט סי' י): "כבד את ה' מהונך, ממה שחננך, שאם היה קולך ערב ונעים, והיית יושב בבית הכנסת, עמוד וכבד את ה' בקולך"]. ובלבד שיתפלל בכובד ראש ובענוה, באימה וביראה. אבל אם השליח צבור משמיע קולו כדי שישבחוהו העם על קולו הנעים, הרי זה מגונה, על זה נאמר נתנה עליו בקולה על כן שנאתיה. ומכל מקום לא יאריכו שליחי הצבור בתפלתם מפני טורח הצבור, ברנה יקצורו.

ד. אדם שעובר עבירה, כגון שמגלח זקנו בסכין, או בתער, אסור למנותו לשליח צבור, ואפילו להיות שליח צבור באקראי כגון ביום פקודת השנה להוריו (יאר צייט), אסור. וכל שכן אם הוא מחלל שבת, ואפילו לתיאבון, שהוא פסול להיות שליח צבור. ואם גבאי בית הכנסת אינם דתיים כראוי וממנים איש כזה לשליח צבור, מוטב שכל אחד מהקהל יתפלל בביתו ביחידות מלהתפלל בבית הכנסת עם שליח צבור עבריין כזה. והקולר תלוי בצואר הגבאים, ועתידים הם ליתן את הדין. ואם חזר בתשובה, מותר למנותו כשליח צבור, שאין לך דבר שעומד בפני התשובה.

ה. שליח צבור ששולח את בניו ובנותיו לבתי ספר חילוניים, שהמורים שלהם מינים ואפיקורוסים, פסול להיות שליח צבור ואפילו באקראי. וכן שליח צבור שתבע את ישראל חברו לבית המשפט של הערכאות, ולא פנה לבית דין לדונו בדין תורה פסול הוא להיות שליח צבור.

ו. ראוי יותר לקחת שליח צבור בשכר, מאשר לקחת שליח צבור בהתנדבות, כי במקום שהשליח צבור הוא קבוע ומקבל שכר, הוא מקפיד לבוא להתפלל בזמן, וגם מתבונן ונזהר יפה בתפלתו, ואין שום אחד שאינו הגון רשאי לעבור לפני התיבה, אין פרץ ואין צוחה. ואילו היה הדבר בחנם, כל הבא לקפוץ קופץ והרשות נתונה לכל.

ז. שליח צבור בימים הנוראים, וכן התוקע בראש השנה, מותר להם ליטול שכר על תפקידם הצבורי, ואין בזה משום "שכר שבת", שכיון שהדבר נעשה לצורך מצוה, שפיר דמי.

עצות מרבי קנייבסקי לחודש אלול. צפו