מצוות ציצית

ציצית - רמז לתרי"ג מצוות - בפרשתנו אנו לומדים על מצות ציצית (במדבר טו, לז - מ): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם...לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי". בציצית עצמה רמוזים כל תרי"ג מצוות שתורה, וכותב רש"י, וז"ל: "שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג", עכ"ל.

טלית מצמר - אליבא דכו"ע - כתוב בשו"ע (בסי' ט' סעי' א'): "אין חייב בציצית מן התורה, אלא בגד פשתים או של צמר רחלים, אבל בגדי שאר מינים אין חייבים בציצית אלא מדרבנן". וכתב הרמ"א: "ויש אומרים דכולהו חייבין מדאורייתא והכי הלכתא". ואם עושה מבגד של פשתן או משי, יש בעיה עם הציציות מהיכן ישיג טוויים לשמן. ומעשה היה באשה אחת שהיתה לוקחת צמר רחלים ועושה ממנו פקעת גדולה של חוט צמר והיו קונים ממנה חוטים בשביל ציציות. והנה בא אדם אחד ואמר שא"א לקנות ממנה חוטים לציצית שהרי אינה מתכוונת לשמה, וגם אשה אינה חייבת במצוות ציצית. אמרתי לו: פעם הנשים היו טוות בפלך, אבל כיום אינן טוות, והאשה הזו עושה מלאכתה רק בשביל ציצית ולמרות שאינה חייבת בציצית, אין לך לשמה גדול מזה.

וכתב המש"ב (שם ס"ק ה'): "וירא שמים יחמיר על עצמו לחוש לדעה הראשונה ויעשה טלית של צמר כדי שיתחייב בציצית מן התורה לכו"ע. ונכון שיעשה בין הטלית גדול ובין הטלית קטן של צמר". ציצית מעל בגדו או בתוך בגדו - לפי הפשט, כתוב בשו"ע (סי' ח' סעי' יא): "עיקר מצות טלית קטן, ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות". ובכה"ח כתב (שם ס"ק מג) "רבינו האר"י ז"ל היה לובשו למטה משאר מלבושיו על גבי חלוקו.

ואותם המתיהרים ללובשו על כל בגדיהם טעות גדול בידם היפך האמת". שמיכת צמר - חייבת בציצית - לדעת הבא"ח ועוד פוסקים, שמיכת צמר רחלים שמתכסה בה ביום - חייבת בציצית שהרי נאמר (דברים כב, יב) "אשר תכסה בה". ועל כן, יש לעגל את אחת הפינות, ולא די בקיפול אחת הפינות ותפירתה, אלא יש לגזור בעיגול ולתפור.

שאם לא כן, הרי כל אדם מתכסה בשמיכתו לעיתים עד אחרי עמוד השחר, ומאותו רגע מחוייב הוא בציצית, ונמצא מבטל מצות עשה, ולובש בגד המחוייב בציצית ללא הטלת ציציות (עיין בא"ח לך לך, ז').ואם זו שמיכת פוך ולא צמר אמיתי, אין מחמירין להטיל בה ציצית.יש מחמירים להטיל ציצית בציפה של השמיכה, כיון שיש לה ארבע כנפות, אבל אנו לא מחמירין בזה כיון שאינה עשויה מצמר.

כניסה עם ציצית לבית הקברות - הלובש טלית קטן והציציות מעל בגדו - אם נמצא בלוויה יזהר שלא יכנס בד' אמות של המת. וכן לא יכנס בהם לבית הקברות מדין "לועג לרש" (שו"ע סי' כג סעי' א, ג). יהא זהיר ללבוש טלית קטן כל היום - כתוב בשו"ע (סי' כד סעי' א'): "אם אין אדם לובש טלית בת ארבע כנפות, אינו חייב בציצית. וטוב ונכון להיות כל אדם זהיר ללבוש טלית קטן כל היום, כדי שיזכור המצוה בכל רגע. וע"כ יש בו חמשה קשרים, כנגד ה' חומשי תורה, וארבע כנפים, שבכל צד שיפנה יזכור. ונכון ללובשו על המלבושים. לפחות יזהר שיהיה לבוש ציצית בשעת התפלה".

יסתכל בציצית בשעת עטיפה - "טוב להסתכל בציצית בשעת עטיפה, כשמברך" (שו"ע שם סעי' ג'). נישוק הציצית - חיבוב מצוה - "יש נוהגין להסתכל בציצית כשמגיעים לוראיתם אותו (במדבר טו, לט) וליתן אותם על העינים, ומנהג יפה הוא וחבובי מצוה. הגה: גם נוהגים קצת, לנשק הציצית בשעה שרואה בם, והכל הוא חיבוב מצוה (שו"ע שם סעי' ד'). והוי דן את כל האדם לכף זכות - יום אחד התפללתי בבית כנסת "טוויג" והיה חתן בר מצוה, ואביו היה לבוש בהידור מכף רגל ועד ראש, חליפה יפה, ועניבה חדשה ונעליים מצוחצחות, והנה הוא מוציא טלית ממשי קרועה ומלוכלכת ומתעטף בה. אני אמרתי בליבי לנעליים שלו הוא דואג שיהיו מצוחצחות אבל על טלית לא?!

אח"כ חשבתי לעצמי מדוע אני מלמד עליו חובה, אלמד עליו זכות, שמא אתמול בערב הוא הכין את הטלית החדשה, והוא קם בבוקר ומחמת המהירות התבלבל ולקח את הטלית הישנה, וכשהוא בא לבית הכנסת והרגיש בטעותו אמר בליבו 'אף על פי שכל בגדי חדשים ויפים אלבש את הטלית הזו'. בעוד אני חושב עליו לא שמתי לב שאני גם מסתכל עליו, והוא ניגש אלי ואומר לי מדוע כבוד הרב מסתכל עלי? אמרתי לו מה שחשבתי בליבי, והוא אמר לי: אכן כך היה, קניתי טלית חדשה והנחתיה על השולחן, ומרוב המהירות לקחתי את הטלית הישנה. וע"כ אמר התנא במסכת אבות (א, ו) " והוי דן את כל האדם לכף זכות". זה אלי ואנוהו - ציצית נאה - היו אומרים על הרה"ג יהודה ליב מימון זצ"ל, שבכל פעם שהיה קונה חליפה חדשה היה גם קונה טלית חדשה.אנחנו נוהגים לא להחליף את הטלית שרגיל להתפלל בה יום יום, וכדלקמן. הטלית של הט"ז - ומסופר על בעל ה'טורי זהב' שטליתו היתה מלאה קרעים, ובאו ואמרו לו שיחליף אותה בחדשה משום "זה קלי ואנוהו". אמר להם בעל הט"ז: לאחר מאה ועשרים שנה יכסו אותי בטלית זו והיא תעיד עלי בשמים על כל התפילות שהתפללתי עמה - וזה טוב לט"ז.

אבל סתם אדם, אם טליתו אינה נקיה, יכבסנה בביתו או ישלח אותה למכבסה משום "זה קלי ואנוהו", וכדברי הגמרא בשבת (דף קל"ג ע"ב): "זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה , ספר תורה נאה וכתוב בו לשמו בדיו נאה, בקולמוס נאה". מספר הכריכות - יש נוהגים לעשות בציצית ט"ל כריכות, דהיינו: מכניס את הארבעה חוטים לנקב וקושרם בשני קשרים, וכורך בחוט הארוך הנקרא "'שמש' שבע כריכות, וקושר שני קשרים, וכורך שמונה כריכות, וקושר שני קשרים, וכורך אחת עשרה כריכות, וקושר שני קשרים, וכורך שלושה עשרה כריכות, וקושר שני קשרים, ובסך הכל ט"ל כריכות, כנגד גימטריא ה' אחד.

אנו נוהגים לעשות כנ"ל בטלית גדול, ובטלית קטן כ"ו כריכות (יקוק), דהיינו י-10 בראשונה, ה-5 בשניה, ו-6 בשלישית, וה-5 ברביעית. וגם אם עשה להיפך - יצא ידי חובה, וכל אחד יעשה כמנהגו. אם הבד של הטלית קטן נקרע או בלה, מותר לו להוציא את החוטים ולהעבירם לטלית אחרת. ויש מי ששאל: לכאורה אם מוציא את החוטים, הוא מוחק את שם ה' הנמצא בכריכות? התשובה היא, אין זה נקרא מוחק, כיון ששֵם ה' כאן הוא רק בקשירה בלבד ולא בכתיבה, ולכן מותר הדבר (ועיין בא"ח לך לך אות ח'). חוטי תכלת - בעניין הטלת חוטי התכלת, יש לדעת שאין לנו אפשרות לדעת את צבע התכלת בדיוק, וכשיבא משיח צדקנו במהרה בימינו הוא יראה לנו את הצבע האמיתי ואת החלזון המיוחד שהיה יוצא אחת לשבעים שנה בחלקו של שבט זבולון וכמו שכתוב בזוהר הקדוש, ואז נקיים את המצוה כתקנה. פעם שאלו אותי מדוע איני מטיל חוטי תכלת כפי שנמצא היום אחרי מחקרים רבים, ומה יש לי להפסיד, ואמרתי להם שאני באותה בעיה כמו רבה בר בר חנה (כשהלך למדבר) שלא היה לו פנאי והזדמנות לבדוק את אופן הכנת התכלת מתחילתו ועד סופו.

ומלבד זה, יש לכל צבע וצבע גוונים רבים, וגם לתכלת יש גוונים רבים, ועל כן אין לנו את הידיעה הברורה גם בצבעו המדוייק של התכלת. מעיל עם ארבע כנפות - ישנם מעילים, כעין המעיל של הרבנים הנקרא "פראק", שפתוחים לשני חלקים בחלקם האחורי, ועל ידי זה נעשו לבגד ארבע כנפות, חובה לעגל את אחת מאותן כנפות באופן שלא יהיו אלא שלוש כנפות מרובעות, כי לולא זה יתחייב הבגד בציצית.

כמו כן, ישנם מעילים ארוכים שמשתמשים בהם בחורף, וגם בהם יש ארבע כנפות, על כן יש לעגל את אחת מהפינות כנ"ל. ואותם מעילים שיש להם שני דשים בחלקם העליון כך שנהיה לבגד ארבע כנפות, לא מתחייבים בציצית ולא צריכים לעגל כנף, משום שצריכים להיות ארבע כנפות שנים לפניהם ושנים לאחוריהם, ובמעיל הנ"ל כל ארבע הכנפות הם מלפניו, ובכגון זה לא מתחייב בציצית.

צעיף העשוי מצמר - צעיף שהוא רחב ויש בו שיעור טלית, וגם אופן ההשתמשות שלו היא שמטילים חלק מקדימה וחלק מאחור, מתחייב בציצית מדאורייתא אם הוא עשוי מצמר, וכיום שמצויים צעיפים כאלה העשויים מצמר, על כן יש להזהר לעגל את אחת מכנפותיו כדי שלא יתחייב בציצית. כיסוי ראש רחב - פעם היו האנשים מכסים את ראשם בכיסוי רחב (כעין הכיסוי של הערביים) וכיסוי זה רחב ביותר ובעל ארבע כנפות, על כן יש להזהר גם בהם לעגל את אחת מפינותיו שלא יתחייב בציצית.

בגד כעין שמיכת עיטוף - ישנם עדות שבגדי האנשים הם כעין שמיכה שמעטפים בה את כל גופם, ויש בו ארבע כנפות ודאי, ובגד זה מתחייב בציצית, ויש לעגל אחת מפינותיו. ציציות מצמר לכל סוגי הבדים - כתב המשנה ברורה כותב (סי' ט ס"ק ו'), וז"ל: "והעולם נוהגין לעשות ציציות של צמר לשאר מינין, ובספר א"ר ג"כ כתב שיש להקל בזה, וכן משמע בספר מעשה רב". כלומר, שמעיקר הדין הציצית צריכה להיות מאותו סוג של הבגד, אלא שהגר"א כתב לפטור כל מיני בגדים בציציות מצמר, וכך ונוהגים למעשה. טלית לבנה עם פסים שחורים - הטוב ביותר לכתחילה הוא לקנות בגד שכולו לבן, והטליתות שלנו שמצוייר עליהם כמה פסים שחורים או צבעים אחרים לא חשובים כבגדים שחורים כיון שרוב הבגד הוא בצבע לבן ואותם פסים בטלים ברוב הבגד. סימן לראש הטלית, לקרשי המשכן, ולדפנות הסוכה - לדעת האר"י הקדוש אין להקפיד בטליתות להתעטף תמיד באופן שהחלק העליון יישאר עליון, וזה אינו אלא בטליתות שאין להם סימן והיכר למיקום החלק העליון - אבל בטליתות הגדולים שלנו שישנו פס מקושט תפור המסמן את החלק העליון של הטלית, וכן מי שתפר להידור המצוה פס העשוי מכסף וכד' בחלקה העליון של הטלית, פשוט הוא שצריך להקפיד להשאיר את החלק העליון תמיד למעלה ואין לשנות. בדומה לכך, מצינו בעצי המשכן שהיו מסומנים כל אחד לאיזה כיוון היה עומד אם לצפון אם לדרום וכד', בכדי שלא יחליפו את מקומם בכל מסע ומסע.

יש מקפידים גם שלא לשנות את דפנות הסוכה וע"כ הם מסמנים את הדפנות בכדי שתמיד הן תהיינה באותו צד, אך מעיקר הדין אין להקפיד בזה שכן די לסוכה שיהיו בה שתי דפנות מלאות והשלישית טפח, ומה שאנו סוגרים בארבע דפנות זה יותר מהדין. עד כדי כך שהתוס' שואלים מדוע אין איסור "בל תוסיף" במה שסוגרים ארבע דפנות לסוכה, והתשובה לכך היא, שבסוכה הכלל הוא שיהיה "תשבו כעין תדורו", וארבע דפנות הוא בגדר "תשבו כעין תדורו". ועוד, שיש הבדל בין "בל תוסיף" כשעושה את אותה מצוה פעמיים כגון שמניח תפילין של רש"י פעם נוספת אחרי התפילה, שאין בזה איסור, כיון שהמצוה נשארת כמות שהיא, לבין היכא שמכניס חמש פרשיות בתפילין במקום ארבע, שאז חשיב "בל תוסיף".

הנחת תפילין של רש"י ור"ת הטוב ביותר הוא להניח תפילין של רש"י ושל ר"ת ביחד, ומי שמניח תפילין של ר"ת בנפרד יקפיד שלא יניח אותם באמצע התפילה שלא להפריע לאחרים או למהלך התפילה שלו, (ויש מקומות שעושים הפסקה קצרה לכל הציבור שיוכלו להניח תפילין של ר"ת), וגם יש לקרוא את כל ארבע פרשיות התפילין עם התפילין של ר"ת כמו שקוראים עם התפילין של רש"י (אלא שיקרא אותם ברצף אחת אחרי השניה). וכתב הרמב"ם (פ"ד מהל' תפילין הל' כה - כו): "קדושת תפילין קדושתן גדולה היא שכל זמן שהתפילין בראשו של אדם ועל זרועו הוא עניו וירא שמים ואינו נמשך בשחוק ובשיחה בטילה ואינו מהרהר מחשבות רעות אלא מפנה לבו בדברי האמת והצדק לפיכך צריך אדם להשתדל להיותן עליו כל היום שמצותן כך היא אמרו עליו על רב תלמידו של רבינו הקדוש שכל ימיו לא ראוהו שהלך ארבע אמות בלא תורה או בלא ציצית או בלא תפילין.

אע"פ שמצותן ללבשן כל היום בשעת תפלה יותר מן הכל אמרו חכמים כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאלו מעיד עדות שקר בעצמו וכל שאינו מניח תפילין עובר בשמונה עשה שהרי בארבע פרשיות צוה על תפילין של ראש ועל תפילין של יד וכל הרגיל בתפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו", עכ"ל. חולצת גופיה בעלת ד' כנפות - היום המציאו גופיה שיש לה ד' כנפות כדי להקל על לבישת גופיה וטלית קטן בעיקר בקיץ, ויש לאותה גופיה סגירת רוכסן. אמרתי להם שהרוכסן מחבר את חלקי הבגד להיות כאחד ופוטר מציצית כיון שאין זה ד' כנפות, אבל אם סוגרים אותם עם כפתורים זו אינה סגירה מוחלטת ושפיר דמי. סגירת ופתיחת רוכסן בשבת - סגירת ופתיחת רוכסן בשבת מותרת למרות שיש כעין "תוקע" במה שמכניס בחוזקה חלק אחד של הרוכסן בחלקו השני. אבל יש מעילי גשם שמחברים להם בגד פנימי עשוי מצמר על ידי שסוגרים ברוכסן, ואין לסוגרו ולפותחו בשבת כיון שהוא תוספת על הבגד עצמו. פתיחת וסגירת שמשיה בגינה - כיום יש כעין מטריות המשמשות כשמשיות בגינות, ומותר להזיזם ממקומם בעודן פתוחות מערב שבת, ואין בזה איסור. אבל יש להקפיד שלא לפתוח או לסגור שמשיה זו מדין בניית וסתירת אוהל בשבת. מטריה - אסור לפתוח מטריה בשבת משום אוהל.

ואף אם פתחה מבעוד יום - אסור להשתמש בה ביום שבת. כובע ומגבעת בשבת - צריך לדעת שבמגבעת יכולה להיות בעיה של אוהל בשבת, וזאת אם שוליה רחבים טפח ועשויים באופן קשיח. ואנו נוקטים שמ - 8 ס"מ אסור ללובשה בשבת משום אוהל. ועל כן בעת קניית מגבעת לגברים או כובע לנשים יש להקפיד למדוד את שולי הכובע. ואם יש בהן עד (ולא עד בכלל) 8 ס"מ - מותר ללובשם בשבת, יתר מכן - אסור, וה"ה לכובע מצחיה (עיין לרמב"ם פכ"ב מהלכות שבת הלכה ל', ושו"ע סי' ש"א סעי' מ', ומש"ב שם ס"ק קנ"א, קנ"ב, וכה"ח שם, ועיין שבת דף קל"ח ע"ב ורש"י ותוס' שם). בדיקת חוטי הציצית - חז"ל רמזו בראשי התבות של המילה ציצ"ת - צ'דיק י'פריד צ'יציותיו ת'מיד, וזה טוב ומשובח מעיקר הדין, אבל בימינו שהחוטים חזקים ואינם מתנתקים בקלות, אין חובה לבדוק בכל יום אלא די לבודקם פעם בשבוע.

נקשרו או הסתבכו חוטי הציצית בשבת - אם הסתבכו חוטי הטלית ונעשה בהם כעין קשר, אסור לפותחו בשבת, ואם לא נקשרו החוטים אלא הסתבכו מעט אחד עם השני, יכול לפרק אותם אחד לאחד בשבת. טוויית מכונה בחוטי הציצית - אם גוי טווה את הציציות ואינו מכוון לשמה, צריך להעמיד יהודי על גביו וכשר. אבל החוטים שטווים בעבודת מכונה, אין בהם "לשמה" ודאי, ומכל מקום כיון שיש בטוויית מכונה תועלת גדולה שכן הם מחוזקים ביותר, לכן אפשר להשתמש בחוטים אלו ללא חשש, אלא שיש להקפיד שהחוטים יהיו טוויים כפול שמונה, שבאופן זה יוצאים בהם ידי חובת כל הדעות. נפסק חוט אחד או שנים - כשנקרע חוט אחד או שנים מחוטי הציצית, יש לבדוק אם בשעה שנקשרו הציציות הקפידו להפריד במשך כל השזירה את ארבעת החוטים שיהיו מאוחדים בכל צד, או אז לא נפסלה הטלית משום כך. ואם לא הקפידו להפריד את חוטי הציצית, יש לבדוק אם במקום שנחתך הציצית נשאר מספיק אורך כדי לעשות בו קשר עניבה ואז לא נפסלה הטלית, אבל אם אין בו כדי עניבה נפסלה הטלית. מצא פסול בטלית בשעת התפילה בשבת - אם נקרע אחד מחוטי הציצית במקום חיבורו לבגד (בחור שמושחל בו) הבגד נפסל.

ואם גילה זאת באמצע התפילה בשבת, לא יפשוט את הטלית משום כבוד הבריות, ואם יש אפשרות לבקש מהגבאי שיתן לו טלית של בית הכנסת מה טוב, ואם לא, לא יפשוט את הטלית אלא יתפלל אתה עד סוף התפילה וילך אתה לביתו ושם יוכל לפשוט אותה, ושוב לא ילבשנה עד שיתקנה (ביום חול). שיהיו חוטי הציצית נוטפים על הבגד - התורה כותבת שיש להניח את חוטי התכלת "על כנפי בגדיכם", כלומר שיהיו נוטפים על הבגד ולא שיהיו למעלה מדי או למטה מדי. והדרך הטובה ביותר היא להצמיד שני גפרורים "רגילים" ובמקום שנפגשים שם יש לעשות את החור בבגד, ובאופן זה מקרי "על כנפי בגדיכם". ויש נוהגים לעשות שני חורים בבגד, ומנהגנו הוא לעשות חור אחד, ומי שנוהג להשחיל בתוך שני החורים לית לן בה. אימרא מסביב לחור שבבגד - יש לעשות "אימרא" מסביב לחור, כעין טבעת תפורה מחוטים, ויש להקפיד שלא יהיו החוטים עבים כמו חוטי הציצית אלא דקים יותר מהחוטים, וגם שלא יהיו עשויים מפשתן בגלל האיסור של "צמר ופשתים יחדיו". חוטי הפרימה בקצה הבגד - יש לגזור את החוטים שיוצאים מאריגת הבגד בקצהו (במידה וישנם כאלה או בשתי או בערב), כי יש מחלוקת בזה אם מצטרפים לשיעור הבגד או לא, ולכן אין להשאירם אלא לגזור אותם כך שיישאר שיעור מלא מבד ארוג שלם ולא פרום כלל.

דין טלית שאולה - טלית שאולה פטורה מציצית, ובגמרא מובא מעשה ברב אחד שלבש בגד של ארבע כנפות ולא הטיל בו ציצית וכששאלו אותו לפשר הדבר אמר להם שהיא שאולה. אם גבאי בית הכנסת נותן לאחד המתפללים טלית שאולה, אין לברך עליה. וכן אם שאל את הטלית מאחד המתפללים אין לברך עליה, אלא אם כן המתפלל מקנה לו את הטלית בקניין גמור. ברכת שהחיינו על טלית חדשה - כתב בשו"ע (סי' כב סעי' א'): "קנה טלית ועשה בו ציציות מברך שהחיינו, דלא גרע מכלים חדשים". ומכל מקום, אם רק הטיל ציציות חדשות על טלית ישנה לא יברך שהחיינו. ומשום כך חתן שמברך "שהחיינו" על טלית חדשה אומרים לו שיכוון גם על הרהיטים החדשים והבגדים החדשים שקנה וכד'. פעם היה חתן ששכח להביא טלית חדשה, ובקשתי מאחד האנשים בקהל להקנות לו את הטלית שלו בכדי שיוכל לברך שהחיינו, שאם לא כן לא גרע מקידושי אשה שאינו יכול לקדשה בטבעת שאולה. ואם שאל את הטבעת ליומיים, ומקדש אותה בהנאה שיש לה בענידת אותה טבעת ולא בטבעת עצמה, הרי זו מקודשת שזה ודאי שווה פרוטה. קשירת ראשי החוטים - טוב לקשור את ראשי החוטים של הציציות, למרות שיש אומרים שיש בזה בל תוסיף אנן קי"ל שאין בזה בעיה.

הזהיר במצות ציצית - רואה פני שכינה! מעלת מצות הציצית גדולה עד למאוד, ויש בה סגולה לאדם לשומרו מכל צרה ומן המזיקין, כי השמירה היא בכך שאדם מוקף בארבע רוחותיו במצות הציצית. לא לחינם קורח נלחם במשה עבד ה' בטענות של טלית שכולה תכלת, כי הוא הבין בטיפשותו שלא זקוקים לשום שמירה, אבל האמת היא שכל אדם חייב שמירה, והטלית שומרת על האדם מארבע צדדיו מכל הצדדים שלו. וכתב הרמב"ם (פ"ג מהל' ציצית הל' יא-יב): "אע"פ שאין אדם מחוייב לקנות לו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי שיקיים מצוה זו. ובשעת התפלה צריך להזהר ביותר גנאי גדול הוא לתלמידי חכמים שיתפללו והם אינם עטופים. לעולם יהא אדם זהיר במצות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצות כולן שנאמר וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'". וכתב השו"ע (סי' כד סעי' ו'): "גדול עונש המבטל מצות ציצית, ועליו נאמר לאחוז בכנפות הארץ וגו' (איוב לח, יג) הזהיר במצות ציצית, זוכה ורואה פני שכינה". מתוך 'קול צופייך'( גיליון 404)