מי חיבר את ברכת המזון? ומה סגולתה הפלאית?

חובת ברכת המזון הלא היא מהתורה, שנאמר (דברים ח, י) "וְאָֽכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָֽךְ". 
ברכת המזון מורכבת מג' ברכות דאורייתא: הזן את הכל, על הארץ ועל המזון, ובונה ירושלים. ועוד ברכה רביעית דרבנן: הטוב והמטיב.

את הנוסח תקנו אבותינו הקדושים, כמבואר בתלמוד (ברכות מח:): אמר רב נחמן, משה תיקן לישראל ברכת הזן (הראשונה) בשעה שירד להם מן. יהושע תקן להם ברכת הארץ (שניה) כיון שנכנסו לארץ. דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים (שלישית); דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש.

הטוב והמטיב (רביעית) ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר, דאמר רב מתנא: אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב, הטוב - שלא הסריחו, והמטיב - שניתנו לקבורה.

הסגולה המרכזית למדקדקים לקוראה מילה במילה מתוך הכתב, בכוונה גדולה, היא פרנסה בשפע. הסגולה בדוקה ומנוסה, שכן היא מופיעה בספר 'החינוך' (מגדולי הראשונים) שכותב (מצוה תל): "כך מקובלני מרבותי שכל הזהיר בברכת המזון, מזונותיו מצויים לו בכבוד כל ימיו", והביא את דבריו ה'משנה ברורה' (סי' קפה).

ברכת המזון - סגולות שאסור לפספס. צפו