"השבת האחרונה מתקנת את כל השבתות של השנה"

אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹוקיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ. פרשת נצבים תמיד נקראת לפני ראש השנה מפני שיש בה עניני תשובה.

בעלי המוסר מסבירים את הפסוק בצורה נפלאה ביותר: אתם נצבים, עם ישראל עומד וניצב כאיש אחד בלב אחד אנשים נשים וטף לפני משפט, לא של בשר ודם, משפט של בורא עולם של מלך מלכי המלכים. במשפט הזה אין הבדלי מעמדות כלל ועיקר.

כל עם ישראל עומד. האדם החשוב ביותר יחד עם האדם הפשוט ביותר הנשיא, השר,המלך העורך דין. יחד עם הרועה צאן, הסנדלר, שואב המים והחייט ללא כל הבדל. אבל השאלה הגדולה, איך אנחנו נצבים למשפט הגדול.

ישנם אנשים הנצבים וישנם אנשים הנצבים .יש הנצבים עם הרבה מצוות, תורה, חסדים ומעשים טובים לרוב. אבל יש הנצבים עם קופה מלאה בעוונות ומעשיים שלילים. בידנו הדבר בצד מי להיות ולהתיצב.

בואו נהיה מהקבוצה הראשונה העומדת למשפט שיש בתיקנו את הדברים הטובים והחיוביים עם שק מלא במצוות, תורה ומעשים טובים.
נצבים אנו שבוע לפני ראש השנה. מסופר על השכן של אבי תנועת המוסר רבי ישראל מסלנט זיע"א שהיה סנדלר. לילה אחד עבר רבי ישראל והוא רואה אור בתוככי הבית.

נכנס רבי ישראל לתוך הבית  ורואה ששכנו מתקן נעליים במרץ רב על אף שהיה זה בשעה כה מאוחרת. שאל אותו רבי ישראל מסלנט: הרי השעה כ"כ מאוחרת מדוע אתה עדיין מתקן נעליים?! ענה לו השכן בפשטות, "כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן".

חזר הביתה רבי ישראל מסלנט, הסתגר בחדר במשך שעות ארוכות תוך כדי שהוא חוזר לעצמו את המשפט של השכן "כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן" והוסיף על המשפט "נר אלוקים נשמת אדם הרי האדם משול לנר בכל זמן שהנשמה היהודית נמצאת בגוף האדם אפשר עוד לתקן".

ימים אלו הם ממש כמו נר דולק! אנחנו יכולים לנצל את השבוע שעומד ברשותנו כמה שיותר ולתקן.
בספרים הקדושים מובא שכל יום ויום בשבוע האחרון של השנה האדם יכול לתקן את אותו היום של השנה. כך גם השבת האחרונה של השנה מתקנת את כל שבתות השנה.

בואו יחדיו ננצל את הימים הללו שנותרו וכל אחד ואחת יתקן ויפשפש במעשיו.
ובזכות זה בעז"ה נזכה להכתב ולהחתם לחיים טובים ארוכים ולשלום מתוך בריאות אושר, עושר ושמחה.

חיזוק אדיר לשבת. צפו