חדשות
בימים אלו עקב ההנחיות המחמירות וההגבלות הצפויות לקראת תפילות ראש השנה בבתי הכנסת והמניינים המצומצמים, כמו גם רבים שיאלצו מסיבות בריאותיות להתפלל ביחידות את תפילות החג, ובעקבות שאלות הלכתיות רבות הנוגעות לעניינים אלו, הורה אמש גדול הדור מרן ראש הישיבה חכם שלום כהן שורת פסקי הלכה אקטואליים לימים אלו אשר נשאלו והובאו ע״י תלמידו הגאון רבי ינון רביב כדלהלן:
א. מי שנאלץ להתפלל ביחידות לאור חשש בריאותי או מגבלות ההתקהלות, והוא יודע לתקוע לעצמו בשופר, האם תוקע גם בתפילת מוסף כשמתפלל ביחיד?
תשובה: תקיעות המוסף נתקנו רק בציבור, ולכן אין היחיד תוקע במוסף לעצמו. אך את התקיעות הראשונות הנקראות "תקיעות דמיושב" חייב לתקוע בעמידה.
ב. בכזה מקרה האם צריך לתקוע שלושים קולות או מאה קולות, והאם יתקע לפני מוסף או אחרי?
תשובה: מן הדין חייב בשלושים קולות, אך אם יוכל לתקוע מאה קולות תבוא עליו ברכה. ויוכל להשלים את השבעים קולות לאחר מוסף, אך עדיף שיתקע כל התקיעות קודם.
ג. המתפלל ביחיד, מאיזה שעה יכול להתפלל תפילת מוסף?
תשובה: מן הדין אסור להתפלל ביחיד בטרם עברו שלוש שעות מתחילת היום, שמידת הדין מתוחה. וע"כ ימתין כשלוש שעות מהנץ החמה (שעה 9:30 בערך), ורק אז יתפלל מוסף (ויקרא בינתיים תהילים אם ירצה).
ד. בתי כנסת המוגבלים במקום, ויכולים להפוך את עזרת הנשים לחדר תפילה נוסף לגברים, מה עדיף?
תשובה: יעשו עוד מנין לגברים בעזרת הנשים, וזה עדיף. ונשים תבואנה לשמוע שופר מבחוץ אם אפשר, או שיעשו תקיעת שופר מיוחדת לנשים.
ה. האם ניתן לעשות התרת נדרים בשידור ישיר דרך תוכנת זום וכד', באופן שהציבור אינו עומד בפועל מול המתירים?
תשובה: אפשר. ובפרט בזמננו שאנשים לא נודרים, והתרת נדרים היא חומרא בעלמא.
ו. האם יחיד יכול לעשות תשליך למרות שמכוון כנגד י"ג מידות של רחמים, והאם אפשר לעשות אחרי מנחה גדולה?
תשובה: אפשר לעשות תשליך ביחיד וכן לעשות מנחה גדולה ומיד לאחריה תשליך ואינו צריך להיות סמוך לשקיעה.