צום גדליה: למה צמים? ומתי צאת הצום?

מהות התענית
תענית זו נקבעה לציון רצח גדליהו בן אחיקם שארע לפי התאריך העברי בג' בתשרי. 

גדליה היה נציב על יהודה בימים שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, ומותו סימל את סופו המוחלט של היישוב היהודי בתקופת בית ראשון.

לאחר כיבוש ממלכת יהודה בידי הבבלים, הוגלה רוב העם היהודי, ובמיוחד נכבדי העם, לבבל, ואילו בארץ נשארו מעטים מדלת העם, ששימשו כורמים ויוגבים. נבוכדנצר השני, מלך בבל, הציב את גדליה בן אחיקם לשליט על שארית הפליטה אשר נותרה בארץ יהודה. גדליה אסף והנהיג את כל פליטי החורבן, ושכנע את יושבי יהודה לאסוף את היבולים, ואף קיבל גיבוי מירמיהו הנביא שהצטרף אליו למצפה.

כפי שמתואר בספר ירמיה, גדליה נרצח בידי קבוצת יהודים בהנהגת ישמעאל בן נתניה, שהיה נצר לשושלת המלוכה. הוא הוזהר על הצפוי להתרחש מפי נאמניו, מפקד הצבא יוחנן בן קרח ואנשיו, שהזהירו אותו מפני ישמעאל.

יוחנן אף ביקש כי גדליה יקדים להורגו בפעולת מנע, אך גדליה לא האמין לו וסירב להצעתו. גדליה נרצח כשישב במצפה (כנראה נבי סמואל של היום),ואיתו נטבחו גם תומכיו ואף החיילים הבבליים שהיו מוצבים שם. הרצח שנעשה בעיצומה של סעודה שערך גדליה לישמעאל בן נתניה ואנשיו, נעשה בהכוונת בעליס מלך עמון.

ברצח גדליה בא הקץ לקיומה של אוטונומיה יהודית כלשהי בארץ ישראל לאחר חורבן הבית הראשון. הרצח גרם לדלת העם, שהיו תחת ממשלתו של גדליה בן אחיקם, להתפזר. מקצתם ירדו למצרים, מחשש לתגובת הבבלים. בכך הושלם חורבן הבית הראשון, ולא נותרה כל ריבונות יהודית בארץ ישראל למשך שבעים שנה, עד ימי שיבת ציון.

הלכות ומנהגים
רשות או חובה; תענית זו היא חובה, והיא נמנית כאחת מארבעת הצומות שהנביא זכריה (ח, יט) מונה "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ", צום השביעי הוא הצום החל בחודש השביעי, כלומר חודש תשרי. וכך מבואר בתלמוד (ראש השנה יח:) "צום השביעי, זה ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם. ומי הרגו? ישמעאל בן נתניה הרגו. ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו".

בקהילות הספרדים, יש סליחות של תענית אחרי חזרת הש"ץ של שחרית; אצל האשכנזים, אומרים סליחות רגילות של עשרת ימי תשובה (קודם תפילת שחרית) הכוללים כמה פיוטים הדנים בענייני צום גדליה. מנהג חסידי חב"ד לומר סליחות בתוך סדר תחנון לאחר נפילת אפיים, כבשאר תעניות ציבור. כמו כן מוסיפים בתפילת שמונה עשרה את תפילת "עננו" (האשכנזים בתפילת מנחה בלבד). קוראים בתורה את "ויחל משה" שחרית ומנחה.

לאחר קריאת התורה במנחה נהגו בני אשכנז לקרוא במנחה את הפטרת דרשו ה' בהמצאו, העוסקת בקריאת ה' אל העם (על ידי הנביא ישעיהו) לחזור בתשובה. אך בקרב בני עדות המזרח נחלקו הדעות, ישנם קהילות שנהגו להפטיר 'דרשו ה' בהמצאו', וישנם קהילות שלא נהגו להפטיר, וכך המנהג רווח.

ילדים; ילדים עד גיל מצוות אינם צריכים לצום, אולם יש להימנע מלהאכילם דברי מתיקה ומעדנים.

מקלחת ורחיצת הפה; מעיקר הדין מותר להתקלח, אולם בפוסקים מבואר שראוי לבעל נפש להימנע מרחיצה.
צחצוח שיניים אסור בתענית ציבור, אולם במקום צער מתירים רחיצת הפה במים, אלא שייזהר ביותר לכפוף ראשו ופיו למטה שלא יבואו המים לגרונו.

הצום מתחיל בעלות השחר ומסתיים בצאת הכוכבים.

זמני צאת הצום:
ירושלים – 18:46
בני ברק – 18:48
חיפה – 18:47
טבריה – 18:45

למה צמים את צום גדליה? ומי חייב בצום? צפו