יום הכיפורים 2023 תשפ"ד: מנהג הכפרות

יום כיפור 2023: כל דיני ומנהגי הכפרות
נהגו ישראל במנהג הכפרות בימים שקודם יום הכיפורים, ומצוה חשובה היא מאוד.

מתי עושים כפרות? ה'מאירי' (חיבור התשובה ב, ח) מבאר הטעם למנהג, שהוא כדי לעורר את הפחד מיום הדין ולהוסיף בליבו יראת שמים. וכה דבריו: "שאין הכוונה במנהג, רק להעיר לב האדם ולהרעידו, להיות מראה את עצמו כאילו הוא ובני ביתו מחוייבים לכך מצד עוונותיו, ושאם ישוב לה' בכל ליבו, יהפוך ה' אליו את הקללה לברכה, ויקרע גזר דינו בתכלית תשובתו"

וכתב ה'משנה ברורה' שיחשוב שכל מה שעושין לעוף הזה, הכל היה ראוי לבוא עליו, (כדוגמת ארבע מיתות בית דין, שזורקו לעוף אחר שחיטה – הוא כעין סקילה, ומה שהשוחט תופס בצואר ושוחטו ומחרכין אותו באש – הוא דוגמא שריפה והרג וחנק),ועל ידי תשובתו הקב"ה מסלק הגזירה מעליו ונתקיים דוגמתו בעוף הזה.

האם עושים כפרות בכסף או בתרנגול? יש שנהגו לעשות זאת בעופות, ויש שנהגו לעשות בכסף. 

מה התנאים לקיים זאת בתרנגול? יש מהדרים לבחור בתרנגולים לבנים, על שם הכתוב "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו". אחר השחיטה נותנים דמי פדיון התרנגולים לעניים, וזה עדיף יותר ממה שיתן את התרנגולים עצמם לעניים.

כמה עולה פדיון כפרות? למעשה, אלו דברים שאין להם שיעור מדוייק. אולם היות ונהגו לעשות הכפרות בתרנגולים, אומדים מחיר של תרנגול פחות – או – יותר. ועל פי זה קבעו 26₪ שהוא קרוב לשיעור הנ"ל וכמנין שם הוי"ה – הרחמים.

את הסכום יתנו בעד כל נפש בבית. לדוגמא, זוג הורים וארבעה ילדים, יתנו שש פעמים 26₪. מי שקשה לו יכול ליתן פחות מהסכום הנ"ל בעד כל נפש. יש לזכור, שהכסף הולך לצדקה ולפדיון עבור נפשנו, וטוב שילך בכסף לצדקה, ולא בבריאות חלילה.

נוהגים ליקח תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית הזכרים, ותרנגולת נקבה לכל אחת מבני הבית הנקבות. וצריך להשתדל במצוה זו גם משפחה ברוכת ילדים. ואם קשה, יקחו תרנגול זכר לכל הזכרים ונקבה עבור כל הנקבות. (משנ"ב שם ג).

למי יתנו? נותנים כספי פדיון לעניים. ומה טוב ליתנם לעניים עמלי תורה, וזכות המצווה גדולה מאוד שמקיים גם את מנהג ישראל, וגם מחזיק תורה שאין למעלה ממנה, לעמוד ולהליץ זכות בשעת החתימה.
כפרות בכסף?(צילום:David Cohen 156/shutterstock)" src="https://storage.tv2000.co.il/media/Storage/11435.jpg" title="יום כיפור 2023: מנהג הכפרות בכסף?" />

האם ניתן לעשות פדיון כפרות באינטרנט? אכן. למעשה אין זה משנה דרך מסירת הכסף, העיקר שיגיע ליעד בטוח וראוי לצדקה. מי שיודע על שכן או מכר או קרוב משפחה שזקוק לכך, עדיף ליתן לו, שהרי "עניי עירך קודמין". 

אפשר מכספי מעשרות? הנוהגים לעשות בכסף, אין לעשות מצוה זו מכספי מעשר. (משנ"ב תרה, טו)

מה צריך לומר בשעת פדיון כפרות? בנוסח הכפרות יאמר "זה ח'ליפתי, זה ת'מורתי, זה כ'פרתי" שהוא ראשי תיבות חת"ך, והוא מלאך הממונה על החיים.
אחר כך ימשיך ויאמר "זה התרנגול ילך לשחיטה", ואם עושה על כסף יאמר "זה הכסף ילך לצדקה", וימשיך ויאמר "ואכנס אני לחיים טובים ולשלום". ולא יאמר "ואני אכנס לחיים טובים ולשלום", כדי שלא ישמע חס ושלום "זה התרנגול ילך לשחיטה ואני", אלא יפסיק במילה "אכנס".

איך עושים לאשה בהריון? נוהגים ליקח למעוברת שתי תרנגולות ותרנגול אחד, כי שמא העובר זכר או נקבה. ואם עושים בכסף, יפריש פעם אחת, ויאמר הנוסח בלשון זכר ונקבה.

מה קודם למה? תחילה יש לסובב את התרנגול או הכסף על עצמו, קודם שיסובב לבני ביתו, כדי שיבוא זכאי ויכפר על החייב, ולא החייב על החייב. (כה"ח שם טז)

זהירות צער בעלי חיים:
הממונים על הכפרות צריכים להיזהר מאוד מאיסור דאורייתא של צער בעלי חיים, ולכן יש לספק לתרנגולים מזון ושתיה ולא להעמידם בשמש. ובעת השחיטה לא ישחט לעיני תרנגולים אחרים, שבכך פוסלם מדין "צמקה הריאה". ולצערנו הרב בשנים האחרונות ישנם תופעות חמורות בענין צער התרנגולים, ויש לידע שענין הכפרות הוא מנהג (שו"ע תרה, ה),ואילו צער בעלי חיים הוא איסור דאורייתא, ובעבור מנהג לא כדאי לעבור על איסור דאורייתא.

וכל סוחר שאינו יכול להעמיד את התרנגולים בתנאים ראויים, אסור לו בתכלית האיסור להתעסק בענין הכפרות. קל וחומר כשאנו עומדים בעשרת ימי תשובה, שכל מצוה או עבירה בכוחם להטות את כף המאזניים לחתימה הסופית ביום הקדוש.

זהירות השוחט:
חובה קדושה להזהר מאד שלא לשחוט אלא אצל שוחט ירא שמים מרבים ומומחה, וזהיר היטב בבדיקות הסכין לפני השחיטה ואחריה כדת, וזה אפילו בשאר ימות השנה, וכל שכן בערב יום הכפורים, שצריך להזהר בזה מאד, כי רוב השוחטים ניעורים זמן רב מהלילה, ומפני עייפותם ויגיעתם מריבוי השחיטה, ידיהם כבדים, ואינם מרגישים יפה בפגימות הסכין, ומאכילים נבלות לישראל. (חזו"ע)

כיסוי הדם:
במקום שהשוחט רוצה לשחוט עופות הכפרות, צריך שיכין עפר תיחוח שראוי לכיסוי הדם, בקרקע, ויאמר בפיו, עפר זה יהיה לכיסוי הדם של העופות. ואם בעל העופות הוא ירא ה', ובמצותיו חפץ מאד, יכול השוחט לכבד אותו במצות כיסוי הדם, שיכסה הדם בשליחותו. ויקח עפר בידו, שמוכן לכך, ויברך אקב"ו על כיסוי הדם בעפר, ויכסה הדם בעפר. הברכה וכיסוי הדם צריכים להיות אחר שהשוחט יבדוק הסכין במתינות ויווכח שהיא כשרה. (חזו"ע)

דקה ליום כיפור. צפו