הבטחה מחז"ל לחג הסוכות: "מובטח שיזכה לשנה טובה"

אשרינו מה טוב חלקנו שהעניק לנו בורא העולם הגדול והנורא תרי"ג מצוות במתנה, ועוד אין ספור מצוות מדברי חכמים, כאשר כל מצווה ומצווה היא דורון מאת ה' יתברך, ותכליתה להיטיב אתנו בשכר אין סוף ותענוגות רוחניות בעולם הבא, אולם במקביל, לא פחות מזאת, מצוות התורה מטיבות ומועילות לנו גם בעולם הזה וכדברי הכתוב (דברים י) "לשמור את מצוות ה' ואת חוקותיו אשר אנכי מצווך היום לטוב לך" לטוב לך

וכן ציוונו ה' יתברך בחג הסוכות "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר..." ולקחתם לכם – לטובתכם
וציוונו ה' יתברך בחג הסוכות ובשאר החגים "ושמחת בחגך...והיית אך שמח" ופירש רש"י שאין זה ציווי אלא הבטחה אתה תהיה שמח וכתב האבן עזרא: "אם תהיה שמח בחג הסוכות, תזכה כי יברכך לעתיד ותהיה לעולם שמח", וכן כתב האברבנאל:

להבטיחו שאם ישמח ויגיל בחג הסוכות, יהיה שמח וטוב לב כל השנה וכתב בספר "פלא יועץ" (ערך סוכה): "וציוונו לשמוח בחג הסוכות שמחה של מצווה, והוא סימן טוב לכל השנה, שכתבו גורי האר"י ז"ל שמי שיהא שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה מובטח לו שתעלה לו שנה טובה ויהיה לעולם שמח מדהים

אנחנו כיום בעיצומם של ימים גדולים ונפלאים, ימי חודש תשרי 'ירח האיתנים', בו אנחנו עולים בקודש מיום ליום, יותר ויותר. עברנו את הימים הנוראים, 'נוראים' לשון גדולים ועצומים, ובכללם יום הכיפורים שהוא כולו מתנה שמיימית שאי אפשר לאמוד ולתאר איזה אוצר העניק לנו בורא עולם יום בו כל החטאים העוונות והפשעים שלנו בין אדם למקום התכפרו ונמחקו מבחינה מסוימת, מתחילים דף חדש בחיים, מתחילים מבראשית. 

את ההתעוררות שזכינו להרגיש בימים האחרונים, בשבועות האחרונים, ואפילו עוד מאז תחילת הסליחות, את זה עלינו לשמר ורק להמשיך לעלות ולהתעלות מעלה, כי זוהי מהותה של התעוררות - להעלות את האדם מדרגה אחר מדרגה, כאשר לפנינו סוכות ושמיני עצרת שהם בחינה של "הביאני המלך חדריו" (שיר השירים א) שהם שיא הקרבה לה' יתברך, מלכו של עולם,

אז נזכה לחסות בצלה של הסוכה, בצל השכינה, במחיצתם של האושפיזין הקדישין, וכידוע, ארבעת המינים מרמזים על הפלגים השונים בעם ישראל, כאשר כל מין יש לו את הייחודיות שלו, אתרוג, לולב, הדסים וערבות, והאחדות בעם ישראל היא האגידה של ארבעת המינים באגודה אחת, כאיש אחד בלב אחד, כאשר המטרה המשותפת שלנו היא עבודת ה' וקרבת ה'. 

אומר הנביא הושע (פרק ד) "חבור עצבים אפרים - הנח לו", כאשר יש אחדות ביננו, אהבת ישראל אמיתית, אז אומר הנביא בשם בורא עולם, אם עם-ישראל מאוחדים ביניהם, אוהבים ומכבדים זה את זה, לא מדברים לשון הרע אחד על השני – אם כך - אפילו חלילה עובדים עבודה זרה (=חבור עצבים) שהיא העבירה הגדולה ביותר בין אדם למקום, אומר הנביא בשם בורא עולם – "הנח לו" - אומר בורא עולם למידת הדין - אל תיגע בעם-ישראל, בבת עיניי, ומדוע?

בגלל האחדות שביניהם ואמר אליהו הנביא (תנד"א רבה כו) "ומה הקב"ה רוצה מאתכם אלא שתאהבו זה את זה ותכבדו זה את זה", אבל אם חלילה יש מחלוקת ופירוד בעם-ישראל, עין רעה, כל אחד חושב על עצמו, רק 'אני' כאן החשוב, 'אני' בגימ' – 61 = 'טומאה', על זה אומר הנביא הושע בהמשך (פרק י) "חלק ליבם - עתה יאשמו" – כאשר הלבבות פרודים וישנה מחלוקת ושנאה – "עתה יאשמו" – אז מקבלת מידת הדין רשות לקטרג, להאשים ולהעניש.

לכן עצה לחיים לפסוע תמיד בדרך המלך - לחבוש בכל זמן משקפיים של אהבת ישראל, עין טובה, לתרגל את כושר החשיבה שלנו לדון כל יהודי לכף זכות, אין יותר "אני". וכאשר שאלו את ה"חזון איש" מיהו איש גדול? השיב להם הרב – זהו אדם ששם במרכז לא את עצמו אלא את הזולת, את השני 

וזהו התיקון העיקרי שלנו בדרך לגאולה, ואומר המדרש (שיר השירים רבה ה') על הכתוב "אני ישנה וליבי ער" - אני ישנה מן הגאולה ולבו של הקב"ה ער לגאלני, ולמה מצפה מאתנו הקב"ה – שנצפה לו ונקרא לו וכדברי המדרש (איכה) "אמר הקב"ה: אם יש דור שהוא מצפה למלכותי – מיד הם נגאלים"

לכן נכוון חזק יותר את הלב שלנו בכל תפילה שהיא על הגאולה, על מלכות בית דוד ועל בנין בית המקדש, אם זה בתפלות היום, בברכת המזון ובכל תפילה שהיא, ובזכות זאת יהי רצון שנזכה לחזות בעינינו בקרוב בשוב ה' לציון במהרה בימינו אמן ואמן. 

חג שמח