דיני ברכת הלבנה: מה עושים כשמעונן?

א. אין לברך על הלבנה אלא בעת שהיא זורחת ונהנים מאורה. אבל אם יש עננים עבים שמכסים אותה, עד שאינו נהנה מאור הלבנה לא יברך עליה. אולם אם יש מסך של ענן דק וקלוש, עד שהוא נהנה ממנה ויוכל להכיר בין מטבע למטבע, יכול לברך עליה. ואם היתה הלבנה נראית ובאמצע הברכה כיסו אותה עננים עבים, גומר הברכה. ואם לפני שהתחיל לברך, הוא משער שבתוך כדי ברכתו תתכסה בעבים, כתב המג"א (סי' תכו סק"א) שלא יברך. ויש חולקים. והמברך יש לו על מה לסמוך.

ב. אין לברך ברכת הלבנה אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת. ואם היו השמים מכוסים בעבים, ועבר כל החודש, ושוב נראתה ביום ט"ו לחודש אחר עלות השחר, ועדיין היא מאירה יפה, יכול לברך ברכת הלבנה עליה, כיון שהיא מצוה עוברת.

ג. קודם שמברך ברכת הלבנה יאמר מזמור הללויה הללו את ה' מן השמים, עד חק נתן ולא יעבור. ואח"כ יהא תולה עיניו כנגדה, ויישר את רגליו, ואחר כך יוריד עיניו ויברך ברכת הלבנה, ולא יסתכל בה בשעה שהוא מברך.

ד. אחר הברכה שמסיים בה בא"י מחדש חדשים, נוהגים לומר שלש פעמים: בסימן טוב (ויש מוסיפים ובמזל טוב) תהא לנו ולכל ישראל, ואח"כ אומרים, ברוך יוצרֵך ברוך עושֵך ברוך קונֵך ברוך בוראֵך, ר"ת יעקב. כשם שאנו מרקדים כנגדֵך (ויגביה עקביו מן הארץ וידלג ג' פעמים),ואין אנחנו יכולים ליגע בָּךְ, כך אם ירקדו אחרים כנגדנו להזיקנו לא יוכלו ליגע בנו לא בגופינו ולא בממונינו ולא יעשו בנו שום רושם כלל ועיקר, (ויש סגולה להוסיף בלחישה: ויהי רצון שלא יהיה לי שום כאב שינים). ואח"כ יאמרו פסוק תפול עליהם אימתה ופחד בגדול זרועך ידמו כאבן, כאבן ידמו זרועך בגדול ופחד אימתה עליהם תפול.

ה. ואחר כך יאמר פסוק לב טהור ברא לי א-להים. יש נוהגים לאומרו ג' פעמים, ויש נוהגים לאומרו שבע פעמים, וכמ"ש בשלחן לחם הפנים (סוף עמוד רה). וכתב השל"ה שאח"כ יאמר שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, והללויה הללו אל בקדשו, ואח"כ תנא דבי ר' ישמעאל אלמלא לא זכו בני ישראל וכו'. וכן הובא בשלמי צבור (דף רלג ע"ב אות כד). ואחר כך יאמר ג' פעמים שלום עליכם לשלשה בני אדם, או אפילו לאדם אחד, והוא משום שמחה לאחר שזכינו לקבלת פני שכינה (מטה משה סי' תקמ, בשם מהרי"ל).

ו. מצוה לברך ברכת הלבנה מעומד, שהרי הוא כמקבל פני שכינה. ורק אם הוא חולה או זקן מופלג, שאינו יכול לעמוד כלל, רשאי לברך כשהוא יושב.

ז. לכתחילה אין לקדש הלבנה בליל שבת או בליל יום טוב, ומיהו אם היה החודש מעונן שהשמים נתכסו בעבים, ולא היה אפשר לקדש הלבנה עד ליל ט"ו, שחל בליל שבת או בליל יום טוב, מותר לקדש הלבנה בליל שבת או בליל יום טוב, דהויא מצוה עוברת.

ח. נוהגים לברך ברכת הלבנה בליל מוצאי יום הכפורים, כדי לקדש הלבנה בשמחה. ויש נוהגים להקדים ולברך ברכת הלבנה קודם יום הכפורים, כדי שתבוא מצוה זו ותכריע הכף של זכיות. ונהרא נהרא ופשטיה.

ט. עד אימתי מקדשים את החודש בברכת הלבנה, עד ליל ששה עשר לחודש, ולא עד בכלל.

י. הרואה לבנה בחידושה מברך "ברכת הלבנה", ואמרו חז"ל (מסכת סופרים פרק כ ה"א),אין מברכים על הירח אלא כשהוא מבושם. ופירשו הראשונים, משעה שהלבנה תאיר יפה ויהיה האור שלה מתוק. והיינו משעה שתגדל קצת ותאיר יפה סביבותיה, כמו שנאמר בקהלת (פרק יא פסוק ז),"ומתוק האור וטוב לעיניים".
מלשון רווחא לבסומי שכיחא (מגילה ז:). ונכון לברך ברכת הלבנה במוצאי שבת כשהוא מבושם ובגדיו נאים. והמנהג הוא כמ"ש מרן השלחן ערוך (סי' תכו סעיף ד),שאין מברכים ברכת הלבנה עד שיעברו עליה שבעה ימים שלמים מהמולד.

יא. קהל שנקבצו ובאו במוצאי שבת לקדש הלבנה, בעת שהירח מאיר וזורח, אף על פי שחסרות מספר שעות להשלמת שבעה ימים שלמים מן המולד, אע"פ כן נוהגים לברך ברכת הלבנה ויש להם על מה שיסמוכו.

יב. לכתחלה ראוי לברך ברכת הלבנה כשהוא עומד בחצר או ברחוב תחת כפת השמים, שמכיון שהמברך ברכת הלבנה הוא כמקבל פני שכינה (סנהדרין מב.),יש לעשות המצוה כאדם היוצא לקראת המלך, שאין זה דרך כבוד כל כך כשהוא עומד תחת קורת גג. אבל אם אין הרחוב נקי, או שהוא חולה באיזה מיחוש, שאינו יכול לצאת מפתח ביתו, יכול לברך דרך חלון פתוח אחר שיראה את הלבנה בחידושה, ואם הוא חושש מן הצנה יכול לברך דרך החלון הסגור ע"י זכוכית.

יג. מצוה מן המובחר, היכא דאפשר, לקדש הלבנה עם הצבור, משום ברוב עם הדרת מלך. ויאמרו קדיש אחר כך. ומיהו גם היחיד יכול לקדש הלבנה. וכל שהגיע זמן ברכת הלבנה, עדיף להקדים ולקדשה ביחיד, מלהמתין לקדשה בצבור, שההלכה שזריזים מקדימים למצות עדיפא מן הטעם שברוב עם הדרת מלך.
יד. סומא יש בו מחלוקת, אם רשאי לברך ברכת הלבנה, ודעת כמה פוסקים שאינו מברך, וספק ברכות להקל.

טו. אף על פי שלא ראינו שהנשים יברכו "ברכת הלבנה", מכל מקום ראוי ונכון שישמעו את ברכת הלבנה מפי איש המברך, ויתכוונו לצאת ידי חובתן.

טז. קטן שיגדיל ויעשה בר מצוה ביום י"א לחודש, והקהל מברך ברכת הלבנה במוצאי שבת קודם י"א לחודש, אין לקטן לברך ברכת הלבנה עם הצבור, אלא יניחנה לאחר שיהיה בר מצוה, ויברכנה בחיוב, בתור גדול המצווה ועושה. ואם בירך קודם שנעשה לבר מצוה, בדיעבד לא יחזור לברך כשיגדיל. ואם לא יהיה בר מצוה אלא בט"ז לחודש והלאה, יש לו להקדים ולברך עם הקהל.

יז. אבל בתוך שבעה ימים, אם אפשר שיברך ברכת הלבנה אחר ימי השבעה, נכון להמתין מלברך, ולא יברך בתוך שבעה, מפני שאינו שרוי בשמחה, אבל אם אי אפשר לברך אח"כ, שאז יעבור זמנה, יברך ברכת הלבנה בתוך שבעה.