קידוש החודש: למה זה כל כך חשוב?

במאה הרביעית לספירה, הלל נשיאה שנקרא גם "הלל השני" עומד בראש הסנהדרין ומבין שעם ישראל זקוק ללוח שנה קבוע ומסודר אחרי שמתגלים קשיים בפרסום מועדי ראשי החודשים לכלל עם ישראל. את לוח השנה המוכר לנו הוא מגבש על פי הידע האסטרונומי שברשותו ומניין השנים הנקבעות בלוח העברי המודרני, מחושב לפי מספר השנים שעברו על פי המסורת היהודית מבריאת העולם.

כדי לשמר את המצווה העתיקה של קידוש החודש, קובע הלל השני כי בכל שבוע שבו חל ראש חודש, בשבת שקודמת לאותו שבוע, יוכרז באיזה יום יחול ראש חודש. שבת זו נקראת "שבת מברכים" והיא נחשבת כברכה המשפיעה על החודש כולו. בתי כנסת רבים נוהגים לקיים באותה שבת סעודה חגיגית המכונה "קידוש".

החודש העברי מתחיל בלילה שבו נראה מולד הלבנה, שהוא אחד ממופעי הירח המתרחש אחת לחודש ירחי. מולד הלבנה הוליד את מצות "קידוש החודש", שהיא מצווה מהתורה, ולפיה בית הדין המרכזי בארץ ישראל קובע מתי מתחיל החודש לפי עדות ראייה של מי שחזו במולד הלבנה.

מדובר באירוע חשוב ביותר מאחר וההחלטה מתי חל ראש חודש השפיעה על היום בו יחולו החגים החשובים כמו פסח, סוכות או להבדיל, צום יום כיפור. לכן בעת העתיקה היה נוהל במסגרתו כאשר אנשים ראו בשמים את "מולד הלבנה", הם נדרשו לעלות על החמור ולרכוב לירושלים. בבית הדין היו חוקרים אותם וכאשר הדיינים השתכנעו שהעדים דוברי אמת, הייתה הכרזה רשמית על ראש חודש.

חכמים השוו בין דוד המלך לירח בגלל הפסוק "זַרְעוֹ לְעוֹלָם יִהְיֶה וְכִסְאוֹ כַשֶּׁמֶשׁ נֶגְדִּי. כְּיָרֵחַ יִכּוֹן עוֹלָם וְעֵד בַּשַּׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה" (תהילים פ"ט). בפירוש "רבינו בחיי על התורה" נכתב כי בני יהודה,  פרץ וזרח, מקבילים לירח ולשמש. דוד המלך שמוצאו מפרץ, נקרא "ירח".

מאוחר יותר סייע פסוק זה בדיוק בקיום מצוות קידוש החודש. במסכת "ראש השנה" שבתלמוד הבבלי מסופר כי בזמן גזירות השמד, אסור היה לקיים מצווה זו, ולכן רבי (רבי יהודה הנשיא) ביקש מרבי חייא לקדש את החודש ולאחר מכן לשלוח לו את המידע המסווג בעזרת שימוש בפסוק "דוד מלך ישראל חי וקיים".

צפו ברב מנחם וייס -