מה חיפשו תלמידי כמורה בישיבת אש התורה?

באחד הימים בעיר העתיקה בירושלים, רב בישיבת 'אש התורה' פגש מישהו לא דתי והוא הזמין אותו לארוחה כדי לדבר איתו על ענייני יהדות. האיש הסכים. ואז התברר שמדובר במישהו בעל כישרון מיוחד ורצון גדול הוא הזמין אותו לעוד ארוחה. השיחה בינהם זרמה, והם קבעו ללמוד יחד.

האיש סיפר לרב שהוא הגיע במסגרת לימודי תיאולוגיה נוצרית ולימודי כמורה ועכשיו הוא מסיים את הלימודים וממשיך ללונדון.

הרב הזדעזע: "כמורה? לונדון? בוא, תישאר בארץ!".

אלא שאז התברר שהוא לא יהודי. הוא ענה כי "אני בכלל לא יהודי"

הם נפרדו והר"מ החליט: "קירוב רחוקים – זה לא בשבילי". הוא התייעץ עם אחד מגדולי הדור ונפסק לו להמשיך במלאכתו. הוא שמע לעצתו והמשיך.

אחרי כמה ימים, בחורים יהודים הגיעו לישיבה מחו"ל והתעניינו בלימוד כמורה.

הוא חקר את העניין ובירר איתם מה הביא אותם לכאן. התברר שאותו "בוגר" גוי שאיתו דיבר הרב, נעשה לכומר, וכל פעם שבאו בפניו צעירים יהודים ללמוד כמורה, הוא היה מודיע להם: "אתם יהודים – מקומכם בישיבת אש התורה בירושלים!"