התפללה על החייל, ולא תאמינו מה קרה

בסטי וסיימון הם בני זוג יהודים שגרים בארה"ב שהחליטו להגיע לביקור בארץ. הם ביקרו במסעדת יוקרה בהרצליה. הם קיבלו שולחן בקומה הראשונה. בטסי ניגשה למלצרים ושאלה אותם אם אפשר יהיה לקבל שולחן בקומה העליונה. "אנחנו פשוט רוצים לראות את הנוף", הסבירה.

"ישבנו, והמלצר שלנו ניגש והתחיל לספר לנו על המנות המיוחדות של המקום. דיברנו וצחקנו, וכשהוא סיים עם ההזמנה שלנו והתרחק מהשולחן, הוא אמר לנו: 'דרך אגב, אם אתם צריכים משהו – שמי ברק'".

"באופן מידי, עטפה אותי מעין תחושה חזקה והסתובבתי לסיימון ואמרתי לו: 'אנחנו חייבים לדעת מה השם של אמא שלו'".

סיימון רצה לשמח את אשתו. הוא הרים את ידו וקרא: "היי, ברק, האם שמה של אמך הוא אורנה?".

ברק הופתע. "כן! איך אתם יודעים את השם של אמא שלי?"

"שמעתי אותו אומר את זה, אבל לא עיכלתי את מה שאני שומעת. זה היה כאילו אתה רואה סיפור מול העיניים, ולא באמת שומע מה אומרים בתוכו. ככה הרגשתי. פניתי אליו ושאלתי: 'מה אמרת?'. והוא חזר על השם ואמר: 'אורנה'".

"האם במקרה נלחמת בקיץ שעבר, במלחמה עם עזה?", שאלה אותו בטסי.

"כן", הייתה תשובתו. "איך את יודעת?".

בטסי פנתה לה' ואמרה לו: "אני מתפללת על ברק, ואפילו לא יודעת אם הוא בחיים"

"איך אני יודעת? מה זאת אומרת איך אני יודעת? השם שלך תלוי על ארון המטבח שלי". היא התקשתה להסתיר את דמעות ההתרגשות שנקוו בעיניה.

מסתבר שבמהלך הלחימה בעזה, ארגונים שונים בארץ התקשרו למספרי היהודים שמתגוררים בארה"ב ונתנו להם שמות של החיילים הלוחמים בעזה, לתפילה. "השם שאני קיבלתי לתפילה היה ברק בן אורנה".

לפני שבועיים היא נכנסה למטבח, ראתה את השם של ברק בפתק על הארון והתפללה עליו. באותה תפילה, היא פנתה לקב"ה ואמרה לו: "אתה יודע, אני אפילו לא יודעת אם הוא בחיים. זה יהיה נחמד לפגוש אותו, ולראות איך הוא מרגיש".

"זה מדהים שמכל המסעדות בהרצליה, נכנסנו דווקא למסעדה הזו, דווקא לקומה השנייה ודווקא הוא היה המלצר שלנו. יש פה מסר מאוד עוצמתי בשבילי, שהשם כאן. ממש כאן לידי".

ברק מספר: "בטסי התפללה שאחזור הביתה בשלום, וחזרתי הביתה בשלום. כשאתה מבין שמישהו מתפלל בשבילך שתחזור, זה מאוד מחמם את הלב. הרגשתי שזה סימן מהשם. זה פשוט לא יאומן".

כשבטסי חזרה לארה"ב, היא הופתעה לקבל מייל מברק. "הוא אמר לי שביום למחרת, הוא התחיל להניח תפילין – דבר שלא עשה כבר שנים".