לקראת שבת
בתלמוד (מגילה כח.) מובא שאסור להסתכל בצלם אדם רשע (דרך תמונה או במציאות), ורבי אליעזר אומר שהמסתכל – עיניו כהות, שנאמר (בראשית כז, א) "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" -–משום שהסתכל בעשו האשע.
כתב המגן אברהם (או"ח רכה, כ): "דווקא להסתכל בו ביותר ולהתבונן בצלמו אסור, אבל ראיה בעלמא – מותר".
בגמרא (שם) מסופר שכששאלו את ר' יהושע בן קרחה "במה הארכת ימים?" השיב: מפני שלא הסתכל בדמות אדם רשע. ומכאן משמע שזוהי חסידות וחומרא, ומכל מקום מידה טובה היא ונכונה שלא להסתכל ולהתבונן בפני אדם רשע.
באותה מידה יש מעלה גדולה בהסתכלות על פניו או תמונתו של צדיק, שכן מובא בתלמוד (סוטה לו.) שנאמר על יוסף הצדיק (בראשית לט, יב) "ותתפשהו בבגדו" – באותה שעה באתה דמות דיוקנו של אביו (יעקב) ונראתה לו בחלון, הרי שדמות של צדיק עושה רושם לטובה.
למעשה – מותר לראות תמונות של רשעים, כגון בעיתונים וכיוצא באלה, אך אסור להתבונן בהם, וכל שכן בפני רשע עצמו. ומנגד, יש מעלה ומצוה גדולה להסתכל בפני צדיק, וטוב להסתכל בתמונות של צדיקים.
הרב מאיר אליהו: אסור להסתכל בעיניים של אדם רשע. צפו