צרכי עמך מרובים: הרב פרנק - שליח ציבור

צרכי עמך מרובים: הרב פרנק לא עזב את העיר למרות המלחמה

מספרת נינתו של הרב: "בשנת תרנ"ה התחתן הרב צבי פסח פראנק (אח של סבא של סבא שלי) עם גיטה מלכה, נכדתו של ראש בית הדין בירושלים, הרב חיים יעקב שפירא, שביקשה לעלות לארץ מקובנה עם סבה ללא הוריה כשהיתה בת שלוש עשרה.

"הרבנית גיטה מלכה הכירה בגדלותו של בעלה, והייתה מוכנה למסור את נפשה למען תורתו, וכשרצה ללמוד בפרישות היא שלחה אותו ללמוד ביפו, שם לא יוטרד בצרכי ציבור.

"לימים, כאשר השלטון התורכי הרגיש שיכבשו אותו בימי מלחמת העולם הראשונה, הוא גרש את כל נתיני ארצות הברית לתוך מעמקי האימפריה העות'מאנית, אז עודדה הרבנית את בעלה (שאביו השיג עבורו ויזה אמריקנית) להתחבא, כדי שלא יעזוב את ירושלים בה הציבור נצרך לפסקי ההלכה שלו.

"למרות שהתורכים אסרו אותה ואת ילדיה כדי ללחוץ על הרב צבי פסח למסור עצמו, היא שלחה מדי יום שליחים להודיע לו שלא יסגיר עצמו. הרבנית עצמה הייתה אשת חיל ובעלת חסד. גם כשגססה, אספה באמצעות הטלפון כספים כדי לחתן יתום. כדי לחסוך מבעלה טרדות הייתה מנסה להשכין שלום בין בעלי הדין שהגיעו אליו. פעם אף הצליחה להביא לידי פשרה בסכסוך כספי גדול שפרץ בין שני סוחרים.

"יחסי הכבוד היו כמובן הדדיים, וכשהרב צבי פסח רצה מאד לנסות דרך חדשה בעבודת ה' ע"י קימה בחצות הלילה לצורך אמירת תיקון-חצות, ולאחריו לימוד עד תפילת שחרית, הוא ביקש מידידו ר' זלמן בהר"ן שיעיר אותו.

"מכיוון שלא רצה להפריע למנוחת אשתו וילדיו, הוא החליט לקשור לידו חוט שישתלשל דרך החלון, וכך ר' זלמן יוכל להעיר אותו מבלי להפריע למנוחת בני המשפחה כאשר הוא מושך בשקט בחוט שקשור לידו של הרב צבי פסח.

"ואגב, ר' זלמן סיפר, כי הוא מעולם לא היה צריך להעירו, כי הרב התעורר כבר לפני שהגיע…"