מזלות וחודשים
- חודש טבת מונה תמיד 29 יום ומקור שמו לקוח מן המילה הקדומה "טביתו", שפירושה "משהו ששוקעים בו", וזאת בשל ריבוי הגשמים והבוץ בחודש זה. מזל החודש הינו גדי, וזאת משום שבעקבות גשמי הברכה שירדו והפרו את האדמה, ניתן היה להוציא את הגדיים אל המרעה, כדי שילחכו את העשבייה הרכה שצצה בימות החורף.
- השבט המקושר לחודש הוא שבט דן.
- ערב ראש חודש טבת, חל ביום בו מדליקים את הנר השישי של חנוכה, ומכאן, אנו רואים את ההשפעה החיובית של נרות החנוכה: להאיר ולמוסס את "המסכים" שבתוכנו שאינם מאפשרים לענף להתחבר לשורש הרוחני של ראש חודש טבת.
- עיקר העבודה העצמית בחודש טבת היא להפוך את הכעס לעשייה ולאפשר זרימה חיובית. בחודש טבת, הכוח הרוחני מתחבר לכוח פנימי ששוכן בכבד ונפתח לעיניים ובא לידי ביטוי בהרגשת כעס או עשייה.
- עפ"י התלמוד, חודש טבת הנו "חודש בו הגוף נהנה מן הגוף", דהינו, המעשים הטובים שאנו עושים באמצעות גופנו, משחררים אותו מהמסכים ששבו אותו בדמיונם ומחברים את גופנו לגוף האין סוף.
- בחודש טבת, כשהיסוד הוא דין, זו ההזדמנות לקחת אחריות על מעשינו ולתקנם באמצעות תיקון המידות ואז הכול יתהפך לטובה.
- חודש טבת מוזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, במגילת אסתר: "ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחודש העשירי הוא חודש טבת בשנת שבע למלכותו".
- במדרש מובא, כי טבת מלשון טובה, כי בחודש זה היתה טובה לישראל, כי הדסה היא אסתר נלקחה למלך אחשורוש ובכך צמחה טובה לעם ישראל והיא השפיעה לבטל את גזירת המן.
- מובא במדרש, שטובה נוספת נעשתה לישראל בחודש טבת, כאשר נהרגו סיחון ועוג שמשה רבנו התיירא מהם.
- אחרים מסבירים את שם החודש, מלשון הטבה ושיפור שהרי ראש חודש טבת חל בחנוכה והוא מקבל את הארת הנרות על כל ימי החודש.