מצמרר: ניצל בליל הבדולח בגלל פירוש הרשב"ם שלמד בפרשת מקץ

דרמשטט, גרמניה. בבית הספר הכללי הוקדשו שעות אחדות בכל יום ללימודי 'דת', כאשר הגאון רבי אליעזר ורהפטיג זצ"ל לימים מייסד ישיבת 'חיי עולם' בלונדון משמש כמורה דת לתלמידים היהודים שלמדו באותו בית ספר. בין התלמידים נמנה הילד אשר וסרטייל לימים עורך 'שמירת שבת כהלכתה' ומתרגם ביאור רד"צ הופמן על התורה.

בפרשת 'מקץ' הם למדו את הפסוק: "ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית" (מג, יט) עם פירוש הרשב"ם: "פתח הבית – קודם שנכנסו".

"מה מבקש הרשב"ם להדגיש ב'קודם שנכנסו'?", שאל המלמד, ותיאר בדרמטיות לתלמידיו כיצד סירבו האחים הקדושים להיכנס פנימה, משום שבמקרה של איום וסכנה יקשה עליהם להתמודד בתוך הבית – לכן ביכרו להתעכב "פתח הבית" וזו הדגשת הרשב"ם "קודם שנכנסו".

ט"ו חשוון, תרצ"ט. 'ליל הבדולח'. הנאצים החריבו את בית הכנסת של דרמשטאט.  היהודים, מזועזעים, פנו לבתיהם. גם הבחור אשר שהיה בן שבע עשרה בסך הכל צעד הביתה.

הרב מספר  בחיבורו 'ברכת אשר': "משהתקרבתי למאפייה שבפינת הרחוב, בא אלי אדם מבוגר והזמין אותי באדיבות רבה להיכנס למאפייה, ומכיוון שדיבר באדיבות, הלכתי אחריו".

"הוא עלה לפני את שלוש המדרגות שהובילו למאפייה, ואז שמתי לב שבפנים הדלפק פנוי לגמרי, ומאחוריו עומדים שלושה שוליות בבגדי אופים וממתינים, ורק אז הבזיקה המחשבה שהם מתכוונים להרע לי – נזכרתי בתיאורו הדרמטי של רבי אליעזר ורהפטיג ז"ל, מורי בבית הספר, שהסביר יפה למה לא נכנסו בית יעקב לבית יוסף.

"שאלתי את האיש באדיבות, 'ובכן, מה אתה רוצה שאעשה כאן?' ואז תפס אותי הגוי ורצה להכניס אותי בכוח. דחפתי אותו בכל כוחי וידיו החליקו ממעיל הגשם החלק שלי והוא נפל אחורנית, ובכך חסם את הדלת בפני הצעירים. ואני רצתי – הייתי אצן טוב – ונעלמתי בביתה של משפחת 'קצובר' היהודיה שגרה בסמוך.

"קשה לדעת מה היה קורה, אם לא הייתי נזכר באותה השנייה בביאורו החי של רבי אליעזר ורהפטיג ז"ל... גם כיום, אחרי שנים כה רבות, אינני יכול להשתחרר מן המחשבה שקטע זה, בפירושו של הרשב"ם, הציל אותי מידיהם של הנאצים ימ"ש".