כתבי האדמו"ר הסודיים שהוחבאו בתוך כדי חלב בגטו במהלך השואה

רבי קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד, האדמו"ר מפיאסצנה, מצאצאי המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק, פעל בפולין בין שתי מלחמות העולם. הוא נודע כהוגה חסידי דגול והתפרסם בזכות חיבוריו החדשניים בתחום החינוך החסידי, בהם "חובת התלמידים". 

דברי תורתו היו מעין דרשות, המבארות את משנת חסידות והגות חסידית אקטואלית. הוא חיבר מספר ספרים, אשר בשונה מספרי החסידות המקובלים, הם מחוברים כתבנית, פרק אחר פרק, כחיבור הדרכה בדרכי החסידות.

רבי קלונימוס, התמקד במיוחד בחינוך בני הנוער, ובספריו הוא פיתח שיטת חינוך בראי החסידות, בה הוא מנסה להנחיל בין היתר, את עבודת החסידות, המורכבת מחשיבה ורגשות עמוקים, לבני נוער צעירים. במשנתו החסידות הוא שילב בין תורות חסידות קוז'ניץ, חסידות קרלין וחסידות חב"ד.

בתקופת השואה שהה רבי קלונימוס בגטו ורשה יחד עם חסידו ושם עשה מאמצים רבים לשמור על מסגרת החיים הדתיים. לאפשר גישה של נשים למקווה טהרה, לקיים את מסגרת החגים – אפיית מצה בפסח, קיום ברית מילה, ועוד.

את דרשותיו שנדרשו במהלך שנות השואה, העלה האדמו״ר על הכתב וקרא לדרשותיו חידושי תורה משנות הזעם ת"ש, תש"א ותש"ב'. האדמו"ר שיקע בדרשות את מחשבותיו, רעיונותיו ולבטיו, ומסתבר שאף הגיה, מחק ושינה את נוסח הדרשות תוך כדי שנות השואה ועם התוודעותו למוראותיה.

ניכר כי האדמו״ר כתב את דרשותיו לא רק עבור קהילתו ובני דורו, אלא גם עבור הדורות הבאים, שכן הוא מסר את דרשותיו לארכיון המחתרתי ׳עונג שבת׳ בראשותו של ד״ר עמנואל רינגלבלום, אשר נתגלה בחלקו לאחר השואה, וביקש בצוואתו הרוחנית שצורפה לכתביו לפרסמם, ללמוד בהם, לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל. משום כך מהווה חיבור זה לא רק חיבור הגותי־חסידי, אלא גם מסמך בעל חשיבות היסטורית ופסיכולוגית וביטוי לרוחו הגבוהה של האדם על רקע שלטון של חוסר אנושיות.

כתב היד נמצא לאחר השואה מוטמן בכד חלב, הוא פוענח מחדש ויוצא לאור באופן מדויק בתוספת מבוא, ציוני מקורות, הערות רבות ובהשוואה למהדורות קודמות. דרשות אלה יצאו לאור תחילה בשנת תש"ך תחת השם 'אש קודש'.