סוד הכח שטמון בלב: "ההצלחה שלך תלויה בזה"

הקב"ה ברא בכל אחד מאתנו לב גשמי באמצע מסת הגוף, אשר תפקידו להזרים את מחזור הדם בגופנו, וע"י כך להחדיר חמצן אל תאי גופנו ולפלוט מהם החוצה את הפחמן הדו חמצני. לב האדם פועם כ 70 פעם בדקה, כאשר בכל פעימה מזרים הלב 100-60 סמ"ק דם, שהם 9000-7000 ליטר דם ביממה! אחד מפלאי הבריאה, מדהים!

אמנם, לכל איבר בגופנו ישנה גם מהות רוחנית, וכך כתוב בגמרא (ברכות סא) "לב מבין", וכן במשלי (ב) "כי תבא חכמה בלבך", כלומר הלב הוא משכן החכמה והבינה, כאשר ניתן להרחיב את הגודל הרוחני של הלב ע"י תפילה ועסק התורה, ולכן אנו מתפללים בסוף תפילת העמידה "פתח ליבי בתורתך", ואמרו חז"ל שהראשונים גדולי התורה, לבם היה רחב כאולם, 

וזאת ע"י עסק התורה הקדושה, כפי שמעידה הגמרא (קידושין ל) "כך הקב''ה אמר להם לישראל: בני, בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין, ואם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו". והנה כל התורה מתחילה באות ב' "בראשית ברא אלוקים", ומסתיימת באות ל' "לעיני כל ישראל" = אותיות "לב" מהסוף להתחלה, ללמד שכאשר אדם זוכה ללמוד ולרכוש את ידע התורה, אז זוכה שיתקיים בו (תהילים נא) "לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי".

ומגלה לנו החכם מכל אדם שלמה המלך ע"ה בספרו קהלת (ג) את אחד מפלאי הבריאה "את הכל עשה יפה בעיתו, גם את העולם נתן בליבם", מסבירים המפרשים (מצודת דוד): "גם כל דרכי העולם ותועלותיו נתן בלב בני אדם להבינם עד תכליתו אם יעמיקו בהשכל רב", כלומר צופן חכמת העולם כבר הושתל במלואו בליבנו, ואם נשכיל להתבונן ולעיין בכל עניין נוכל להבין את תכליתו, אלא שממשיך המפרש ומסביר שאמנם את כל תכלית הבריאה לא נבין לעולם, מסביר המלבי"ם (על תהילים צב) שעל זאת אמר דוד המלך ע"ה "מה גדלו מעשיך ה'", מכיוון שעשה זאת ה' במחשבה עמוקה כדי שתישאר בחירה בין טוב לרע, מכיוון שאם נבין את כל תכלית הבריאה בליבנו כבר לא תהיה בידנו בחירה ולא יהיה מקום לשכר ועונש.

בלב כל אחד מאיתנו שוכנים 2 יצרים, הטוב והרע, כמו שאומרת הגמרא (ברכות נד) "ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך" = בשני יצריך – ביצר טוב וביצר הרע, ואומרת הגמ' (ברכות סא) ש-יצר הרע דומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב, והעבודה שלנו היא להתגבר על היצר הרע ולנצחו, כאשר דוד המלך ע"ה אכן גבר על יצרו הרע והמיתו לחלוטין ולכן אמר (תהילים קט) "וליבי חלל בקרבי", ליבו נותר ריק וחלול מיצר הרע, וזוהי דרגת המלאכים, שבלבם שוכן רק יצר טוב כמו שאמר אברהם אבינו ע"ה למלאכים שבאו לבקרו (בראשית יח ה) "וסעדו לבכם", כלומר לב אחד.  

והכל תלוי בלב, ואין חשוב יותר מלב טוב, כמו שמספרת המשנה בפרקי אבות, שגדול הדור דאז, רבן יוחנן בן זכאי, אמר לתלמידיו: לכו וראו מה הדבר החשוב בעולם, ר' יוסי אמר שכן טוב, ר' יהושע אמר חבר טוב וכו' והנה ר' אלעזר בן ערך אמר "לב טוב", זה הכי חשוב, אמר רבן יוחנן בן זכאי, שאכן "לב טוב" הכי חשוב מכיוון שהוא כולל הכל, מסבירים שם המפרשים, ר' עובדיה מברטנורא ועוד, מכיוון שכל הפעולות נובעות מהלב. 

ואכן כח הלב הוא עצום מכיוון שבו תלויה כוונת התפילות שלנו, כאשר כח התפילה הוא הכח הגדול ביותר שבידנו בעולם הזה, וכפי שכותב הרמב"ם (הלכות תפילה א): מצות עשה להתפלל בכל יום, שנאמר "ועבדתם את ה' אלקיכם", מפי השמועה למדו, שעבודה זו היא תפלה, שנאמר "ולעבדו בכל לבבכם", אמרו חכמים: איזו היא עבודה שבלב - זו תפלה.

ומלמד אותנו החכם מכל אדם שלמה המלך ע"ה במה הכי כדאי לנו להשקיע את מאמצי ליבנו – בביטחון מלא בה' יתברך, ככתוב (משלי ג'): "בטח אל ה' בכל לבך" מכיוון שביטחון מושך אליו שפע מן השמיים, וכן למלא את ליבנו בתורה ומצוות שנאמר "חכם לב יקח מצוות" וכן ", בני, תורתי אל תשכח, ומצוותי יצור לבך", ולמה- "מכל משמר נצור לבך, כי ממנו תוצאות חיים" (משלי ד), לשמור הלב ממחשבות שליליות ושקר חלילה כי הקב"ה אינו שוכן בלב שאינו טהור, וכדברי הפס' בתהילים (טו) "מזמור לדוד ה' מי יגור באהלך, מי ישכון בהר קדשך...ודובר אמת בלבבו" וכן (תהילים כד) "מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו – נקי כפיים ובר לבב", כלומר בעל לב נקי, 

ואכן, בורא עולם חפץ לא רק במעשנו, אלא גם בליבנו וכלשון הפסוק (משלי כג) "תנה בני לבך לי", מכיוון שמהות האדם באמת אינה מסת הגוף החיצונית, אלא לב האדם, וזוהי מהותו הנצחית שנאמר (תהילים כב) "יחי לבבכם לעד".

ובזאת חפץ בורא עולם הגדול והנורא באיחוד לבבות עם ישראל, וכפי שכתוב בגמרא (ברכות ל) שאדם המתפלל ונמצא בחו"ל יכוון את לבו כנגד ארץ ישראל, היה עומד בארץ ישראל יכוון את לבו כנגד ירושלים, היה עומד בירושלים יכוון את לבו כנגד בית המקדש... נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם למקום אחד, מכיוון שירושלים היא לב העולם כולו, וכדברי הנביא ישעיה (מ) "דברו על לב ירושלים",
 
והנה גאולת עם ישראל תלויה בלב, ככתוב (שמות ב) "ויהי בימים הרבים ההם...ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו, ותעל שוועתם אל האלוקים מן העבודה, וישמע אלוקים את נאקתם...וירא אלוקים את בני ישראל, וידע אלוקים" מסבירים המפרשים (רש"י) "וידע אלוקים- נתן עליהם לב ולא העלים עיניו", וכן "ידע נגעי לבבם ושהייתה תפלתם וצעקתם בכל לב" (ספורנו), כלומר מידה כנגד מידה, עבודת הלב של בני ישראל, גרמה לכך שבורא העולם נתן לבו לגאלנו ממצרים, וכן אומר מדרש שיר השירים רבה (ה), על הפס' "אני ישנה וליבי ער" – אני, כנסת ישראל, ישנה מן הגאולה, וליבו של הקב"ה ער לגאלני, 
קול דודי דופק, קולו של הקב"ה דופק על דלתי ליבנו בכל יום, בני אהובי, תחזור הביתה, פתח לבך בטהרה ותן לי לשכון בו.

ולכן כדי להכיר את עצמנו, את מהותנו השוכנת בתוך לבנו, נערוך התבודדות, כפי שהיה עורך החפץ חיים זצ"ל מידי לילה, וכפי שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים עז) "עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי" וכשם שזכינו לקבלת התורה במעמד הר סיני עם אחד בלב אחד, כך תהיה הגאולה העתידית (דברים לג ה) "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל", והכל זה עבודת הלב והפה בלבד שנאמר (דברים ל יד)  "כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיך ובלבבך לעשותו".

שבת שלום!

הרב יהודה סעדיה מארח את הרה"ג מיכה הלוי והרה"ג יצחק יוסף בתכנית המקדש בימינו. צפו