יהדות
מספר החוקר דן שלזינגר: "החפץ חיים רצה לעלות לארץ והייתה זו החלטה ברורה. בעקבות זאת היו רבנים שבנו עבור החפץ חיים בית בפתח תקווה, ואת התפקיד להשיג כסף וויזה לקח משה בלוי על עצמו. הוא ניגש לרב זוננפלד וביקש ממנו שיחתום על בקשה לוויזה בשביל החפץ חיים. למרות שהיה זה בחול המועד סוכות, ימים בהם הרב זוננפלד לא נהג לכתב, הוא אמר: 'לכבוד החפץ חיים אני מוכן לחתום בשתי ידיים'. לאחר מכן היה צורך להשיג 100 לירות, לצורך העלייה.
"משה בלוי סיפר שהוא הסתובב במהלך חג הסוכות, כאשר לפתע בא לקראתו אדם וסיפר לו שהוא שמע שהחפץ חיים עומד לעלות לארץ, ואם כך יהיה – המצב בארץ בוודאי ישתפר מאוד. כשבלוי שמע זאת הוא ביקש מאותו יהודי לממן את 100 הלירות הנדרשות, והוא אכן השיג את הכסף.
"במשך שנים נותרה התעלומה – מיהו אותו אדם שתרם את הכסף? שאלה זו גם נשאלה שוב ושוב על ידי החפץ חיים עצמו, שכן העלייה נמנעה ממנו, בתחילה כי אשתו חלתה, אחר כך כי בתו חלתה ובפעם השלישית כי הרופאים כבר לא אפשרו לו במצבו לעלות. החפץ חיים הבין שהוא לא יזכה לראות את הארץ, וביקש להחזיר את 100 הלירות לאותו אלמוני שתרם אותן. הוא כתב שוב ושוב במכתביו: 'תנו לי להחזיר את הכסף לאיש'.
"אני גיליתי שמי שתרם את הכסף הוא לא אחר מיוסף חגיז, אותו אדם שמצאתי ארגזים שלמים עם כתביו. כך בניתי את החוברת שיצאה לאור בשבוע האחרון תחת השם 'סוד המאה ליטרה שקיבל החפץ חיים זצ"ל'. בחוברת יש מסמכים וגילויים מאוד מעניינים בנושא. למעשה, זו הפעם הראשונה שניתן להבין עד כמה שהחפץ חיים נכסף לעלות לארץ, ומה בדיוק עבר עליו באותה תקופה".