חדשות
"כן. מבחינתי כל העניין, בייחוד אחרי הקורונה, זה באמת גם לחבר, וגם להראות שכולנו בני אדם ואחים בסוף. כל אחד חי עם האמונה שלו, אבל לקבל זה שם המשחק. לקבל ולכבד - שם הניצחון בעיניי, באהבה".
"לעשות פרסום על הגב של החרדים - זה לא יפה, ולא מכבד. הציעו לי הרבה פעמים דברים כאלה, אבל תמיד סירבתי. זה קצת פופוליסטי, ולכן תמיד נמנעתי מהליכה ברחובות בני ברק כדי שיראו אותי. הדיבור שלי הוא שצריך להבין שכולם פה ביחד".
"כשחברים אינטיליגנטים ונחמדים אמרו לי: 'עכשיו מתים רק הדוסים' - לא יכולתי לעמוד מנגד. הרגשתי שאני צריך להגיד: 'חברים, מספיק ודי".
על הבחירה באברהם פריד: "דווקא איתו אני כבר חודשים בתכתובות ושיחות על החיים. הוא דיבר איתי על מה שקורה בברוקלין, שזה סיוט. ברמה שמתחת לבית שלו יש כל יום הלוויות של חברים שלו, וגם אני במגזר שלי סבלתי. הבנו שהוא להבה, אני להבה, והמדורה היא בשיר - מדורה גדולה שכולם בה בוערים, וצריכים להציל כל נפש".
ואיך הגיבו במשפחה על שיתוף הפעולה ביניהם? "הם מתים על זה. אמא שלי באה מבית דתי, והיא למדה בבית ספר דתי. סבא של אבא הוא שם טוב גפן, שהוא גאון גדול, פיזיקאי דתי. יש חיבורים, המון. ההורים שלי מאוד מאוד שמחו".