לקראת שבת: סוד הברכות של יעקב לבניו

בחור ישראלי נסע פעם על הכביש המהיר בארה״ב כחצי שעה לפני שבת, פתאום הוא רואה בצד הכביש אדם חובש כיפה עומד ליד רכב עם מכסה מנוע פתוח, הוא חושב לעצמו ״אי אפשר להשאיר יהודי דתי ככה תקוע לפני שבת״ הוא יורד לשוליים ונוסע אחורה עד לאותו מקום, יורד מהרכב, היה לו קצת ידע במכונאות ותוך כמה דקות הצליח לסדר את הבעיה, 
הוא לוחץ יד לבחור שמודה לו מאוד ואומר לו ״שבת שלום״ הבחור אומר לו ״מה?״ הוא מנסה להגיד לו באנגלית ״גוד שבת״ אבל הבנאדם לא מבין, הישראלי שואל אותו ״אתה יהודי״ והוא עונה לא ״אז מה הכיפה הזו על הראש שלך?״ הבחור מחייך ואומר ״אה זה... לפני שסבתא שלי נפטרה היא נתנה לי את זה ואמרה לי כל פעם שתהיה לך בעיה שים את זה על הראש ותראה שמיד יעזרו לך, עכשיו שנתקעתי החלטתי לנסות את זה ואני רואה שזה עובד״...

בפרשתנו יעקב קורא לבניו על מנת לברך אותם טרם מותו, לכאורה הדבר הכי הגיוני היה שיאסוף את כל בניו ויברך את כולם בכל הברכות, אבל יעקב לא מברך א כולם ביחד אלא פונה לכל אחד ומברך אותו בברכה שונה שמתאימה לו, רק בסוף הברכות על המילים "איש אשר כברכתו ברך אותם" אומר רש"י שנתן בסופו של דבר את כל הברכות גם לכולם.

יעקב בעצם אומר לבניו ההצלחה שלכם כעם תהיה כשתמיד תהיו מאוחדים ותשתדלו לעזור אחד לשני, אך דעו שאחדות אמיתית היא לא כשכולם נראים וחושבים אותו הדבר, אחדות היא לדעת לגלות את המיוחד שבכל אחד ולהביאו לידי ביטוי וכך אחד משלים את השני ולכן אומר להם יעקב אברך כל אחד מכם בברכה המיוחדת לו שיצליח למצות את הפוטנציאל המיוחד שהקב״ה הטמין בו וכאשר כל אחד ישתף את המיוחד שלו עם כולם הרי שהברכות של כל אחד יחולו על כולם.

הקב״ה נותן לכל אדם בעולם משהו מיוחד שהוא רק שלו ומכיוון שהעם היהודי תמיד התברך בעזרה ובערבות הדדית הרי שהברכות של כל אחד מאיתנו חלות תעל כולנו, עלינו רק להזכיר לעצמינו כל פעם מחדש שכל יהודי הוא אחי גם אם הוא נראה שונה ממני.