אדון זר

הלוואת כספים היא משהו שכולנו בדרך כלל רוצים להימנע ממנו. בכל מקרה (על פי ההלכה וההשקפה היהודית), אדם יכול לעשות זאת רק אם יש ביכולתו להחזיר את ההלוואה, כלומר את התשלומים או את כולה במועד שנקבע. הלוואה לא לוקחים אם לא יודעים איך להחזיר אותה. אמירה כמו "השם יעזור לי", היא אמונה שגויה, ומן הסתם גם מראה היכן מונח אותו אדם מבחינה רוחנית באמת. למה? כי אם הייתה לו אמונה אמיתית, ואם הוא באמת היה שמח בחלקו בחיים, עם כל התנאים והאמצעים העומדים לרשותו, ואם הוא באמת בוטח בהשם – אז הוא לא יצטרך לקחת הלוואה בכלל.

אדם לא יכול לקחת משכנתא אם אין לא את האפשרות לשלם אותה. לצלול בכוונה לתוך ים של חובות זה כמו לקפוץ למים קפואים. והנה למה: אדם שחייב לאנשים כסף משועבד להם. הוא הולך עם פחד סמוי תמידי בגלל 'מה יקרה' אם הוא לא יצליח לשלם את ההלוואה. כלא? רעב? לישון על ספסל בגן ציבורי? גובים כאלה ואחרים שלא נעים להיתקל בהם? החלפת הפחד והיראה האמיתיים בגורמים אלה היא אחד הסיבות לעוני ומחסור.

אם אתה מפחד מאחד, לא תפחד מאף אחד. ואם לא תפחד מאחד – השם יתברך, תפחד מכל אחד. לאדם כזה ישנם הרבה אדונים זרים ודברים לפחד מהם, כמו הלווים, מס הכנסה, הבוס, והרשימה יכולה להיות עוד ארוכה. הפסדים כספיים, בעיות וגירעונות – כולם נובעים מחוסר ביטחון. עם ביטחון אמיתי בהשם אדם לא צריך לחשוש או לדאוג משום דבר, כי הוא יודע שהשם תמיד סיפק וימשיך לספק לו את מה שהוא צריך. לכן אומר הנביא (ירמיה יז, ז-ח): "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו.

והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שורשיו... ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי". אחד הדברים ההכרחיים להשגת ביטחון מלא בהשם הוא יראה אמיתית ונכונה. והכוונה היא ליראת השם בלבד, ולא יראה ופחד משום דבר אחד מלבדו. המדד ליראה כזו הוא הרווח שמעיד על אדם שהוא מאמין שהכל, אבל הכל, מאת השם. אם הוא מאמין כך, אז האחד והיחיד אותו הוא ירא הוא בורא עולם, השם יתברך. אם אדם מאמין בכל כוח אחר – בני אדם, מאמצים כאלה ואחרים בכל דרגה המסוגלים לשלוט על חייו, אז ברור שהפחד, היראה והביטחון הם לא מהסוג עליו דיברנו – יראת השם. הנביא מתייחס גם לנקודה זו: "אבטח ולא אפחד" (ישעיה יב, ב), "באלוקים בטחתי לא אירא, מה יעשה בשר לי"? (תהלים נו, ה). אדם שחי על פי האמת הזו – לא מפחד מאף אחד. הוא לא מודאג, אפילו דאגה של כחוט השערה, מה הוא יאכל מחר. בלי יראה הנובעת מאמונה אמיתית, היום הבא מביא איתו את הדאגה של "איך היום הזה ייגמר? איך אתפרנס?"... ככל שאדם עובד קשה יותר ומרוויח יותר – וזאת הטעות הנפוצה הגורמת לאדם שכך הוא יפתור את בעיותיו – כך יש לו יותר דאגות ולחצים, משום שהוא צריך כל הזמן לחשוב איך לשמור על העושר שיש לו.

חז"ל מלמדים אותנו שיעור מאלף (פרקי אבות פרק ב): "מרבה נכסים, מרבה דאגה". ושוב, הכאב והסבל הזה בא בעקבות היראה הלא נכונה שיש לאדם – לבטוח בכל דבר פרט לבורא עולם. אדם עם ביטחון מלא בהשם לא חש דאגות או פחדים. השם הוא כל יכול והכל ממנו, וזה כולל הכל! אם השם רוצה שאדם יהיה עשיר, אז הוא יהיה, בלי שום קשר למאמצים וההשתדלויות שלו. כל שעליו לעשות הוא למצוא עבודה, כך שהשם יוכל להעביר דרך צינור סמוי זה את השפע והעושר. אף אחד לא יורשה לפגוע בו.

ולא משנה כמה נחושים יהיו האנשים שירצו חלילה לפגוע בו או בעושר שלו, הם לא יצליחו. הסיבה העיקרית שאנשים מגיעים למצב של עוני ומחסור היא יראה לא נכונה. פחדים אלה הם תוצאה של לסמוך על מקורות אחרים ולא על בורא עולם והיכולת שלו לעזור ולפרנס את האדם. ולא רק, ברגע שאדם מוצא את עצמו במצב כזה, הוא חשוף לנפילה לבור שהוא בעצמו כרה אותו. והנפילה נעשית עמוקה יותר ויותר כשהוא לוקח עוד הלוואות, מחפש עוד תחבולות, עוד הישענות על גורם זה או אחר, או דברים שלא שייכים או נכונים לו. והלחץ בו הוא נמצא, מיותר לציין, לא מרפה ממנו. הדרך להתגבר על הלחץ הנובע מחובות היא פשוט להתחזק באמונה. התחילו עם השיחה עם השם במשך שעה בכל יום, והמשיכו עם תודה והודאה לבורא עולם. כי בכל פעם שאנו זקוקים לבורא עולם אנו מקבלים הזדמנות להתקרב אליו. וברגע שאנו באמת מתקרבים אליו, החובות נעלמים. תפחד מאחד ולא תפחד מאף אחד! יהי רצון שהשם יזכה את כולנו בפרנסה בכבוד ובנחת, אמן.