המקובל הרב יצחק בצרי: "מי שיעשה זאת יזכה לישועות גדולות"

המקובל הרב יצחק בצרי שליט"א בשיעורו כי בב' שבט ההילולא של רבי משולם זושא (או זוסיא) בן רבי אלעזר ליפא זיע''א האדמו"ר מאניפולי: "הדליקו נר לכבוד הצדיק, ותספרו את סיפור חייו". מי שמספר בגדולת הצדיק ביום ההילולא זוכה לישועות גדולות

אחיו היה רבי אלימלך מליז'נסק והיה תלמידו של המגיד ממזריטש, נהג לצאת עם אחיו, הרב אלימלך, למסעות נדודים ("גלות"). היו יוצאים בלי כסף ובלי אוכל למשך זמן רב. עוד נהגו שלא לישון באותו מקום יותר מלילה אחד.

רבי זושא היה סמל של צדקות, תמימות, ענווה וטוב לב.

רבי זושא חי בדוחק רב. נהג ללמוד ליד התנור (האח),על רצפת בית המדרש. מסופר כי רבים מהאנשים ששמעו את שמו ובאו מרחוק להיוועץ בו, הופתעו מבגדיו הבלויים ומצורת חייו הפשוטה. לפי סיפור נודע, כשבאו האחים רבי שמעלקה מניקלשבורג ורבי פנחס הורוביץ אל המגיד ושאלו איך אפשר לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה (כמובא בגמרא ברכות),הפנה אותם לרבי זושא. הם מצאו אותו מאחורי התנור ואמרו לו שהמגיד שלח אותם. הוא ענה להם: נראה שלא שמעתם נכון, אינני יכול להסביר לכם זאת מכיוון שמעולם לא היה לי רע.

הוא נהג לדבר על עצמו בגוף שלישי, "זושא אומר", ונימק זאת בכך שרק הקב"ה יכול לומר אני, כלשון הדיבר הראשון מעשרת הדיברות "אנוכי ה' אלוקיך".

אמרתו הידועה: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך (אחיו) - אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זוסיא - יסתתמו טענותי".

בסיפורי חסידים מוצג רבי זושא כמי שהחזיר אלפים בתשובה על ידי שהוכיח אותם בצורה מתוחכמת, כאשר היה מתוודה כביכול על חטאיו שלו בפניו של אדם שבאמת חטא בחטאים אלו, ובעקבות כך היו בני שיחו חוזרים בתשובה. מסופר כי בעל התניא, שקיבל ממנו הסכמה על ספרו, אמר עליו: "עבודתו הייתה ביראה עילאה כל כך, עד שגם בהיכל היראה הייתה יראתו לפלא". נודע באהבת-ישראל שלו ופעל רבות לפדיון שבויים.

 נפטר בשנת ה'תק''ס, נקבר בעיר אניפולי ליד רבו, הרב דב בער ממעזריטש. בתחילה היה כתוב על מצבתו: "פה נטמן הקדוש... עובד אלוהים באהבה והשמח בייסורים ורבים השיב מעוון". לאחר זמן נכתבה המצבה מחדש ועליה כתוב אך: "הרבי ר' זושא".

הדליקו נר לכבוד הצדיק ותבקשו בקשות ותראו נסים ונפלאות.

נא לשתף בכל המדיה וזכות הצדיק תראו ישועות!