האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו: "הרבה אנשים מאבדים את זמנם ואת חייהם באמונות טפלות"

כשאדם הולך לצדיק, צריך ללכת לצדיק בכדי שהוא יהיה כלי מעביר את הברכה והישועה בין הקב״ה לבין האדם. ״ויאמינו בהשם ובמשה עבדו״, האמונה צריכה להיות זכה וברה וכבר דרשו ״את השם אלוקיך תירא״ בא לרבות תלמידי חכמים. ומי שפוגע בתלמידי חכמים אמרו חז״ל, ״אין רפואה למכתו״. 

והרבה פעמים האדם נגרר ונופל באיסורים הגדולים ונוגע באש, ובנשיכתם ולא מבין מה מפסיד ואיך נפל שולל אחרי היצר הרע. ״...אותי עזבו מקור מים חיים ,לחצוב להם בארות, בארת נשברים, אשר לא יכלו המים״ וכבר קילל ירמיה הנביא את אנשי ענתות, כאשר הוכיח אותם על התשובה ועל בית המקדש שיחרב, אם לא יחזרו בתשובה. ואנשי ענתות היו בעלי צדקה עצומים, והיו אומרים לירמיה הנביא, הקב״ה יציל אותנו ולא יחריב את הבית, בזכות הצדקה המרובה שאנחנו נותנים. 
וירמיה הנביא התפלל להקב״ה, שכאשר יתנו צדקה, הקב״ה יפגיש אותם עם מקבלי צדקה לא ראויים. 

וכך במצות הצדקה יש כמה שלבים.
ונבאר הדברים, 
לפני כעשרים שנה בא לפנינו אדם בצער גדול, שנתן סכומים עצומים למקום מסוים לצדקה, ונודע שהכל נשמר ולא ניתן לצדקה. ובצער גדול ובדמעות שאל אותנו אם קיים מצות הצדקה. ענינו ואמרנו שצדקה כן קיים, אבל טופח על מנת להטפיח לא קיים. 

רק על הנתינה יקבל שכר, אבל המשך, שבזכות הצדקה יש תורה, יש מצות, יש מעשים טובים, אין המשך. ולכן, רק חלק אחד של הצדקה יש. 
וכך ירמיה הנביא, קילל את אנשי ענתות שיתנו הצדקה למקום לא ראוי. ומדוע קילל כך, כי ירמיה ראה שהם נשענים על הצדקה ומתירים לעצמם לעשות כל העולה על רוחם. 

ויסוד גדול הוא, אין מצוה מכבה עבירה. תקבל שכר על המצוה ועונש על העבירה, אבל אם יש טופח על מנת להטפיח, הזמן של העונש והתגמול יכול לקחת זמן. 
וירמיה הנביא לא רצה שהזמן עוד יגרר, שלא יפלו עוד למדרגות נמוכות ועדיף שמהר יראו את יד השם ויחזרו בתשובה. 

והנה כך דרך היצר הרע, כחננאל שהיה נביא שקר. וכל נבואה שירמיה הנביא היא מוכיח את עם ישראל שיחרב בית המקדש אם לא יחזרו בתשובה, חננאל היה אומר לא! הקב״ה בא אלי בנבואה ואמר לי, שהבית לא יחרב, והיה נותן כעין נבואות שרצו האנשים לשמוע. 

עמד ירמיה הנביא ואמר לכל עם ישראל, אם חננאל נביא שקר, ימות עד ראש השנה ואם נביא אמת יחיה. התקרב ראש השנה וחננאל חלה. קרא לבניו ואמר להם, הנה הוא מרגיש שעומד למות ודברי ירמיה הנביא מתקיימים, אבל מבקש הוא שאם ימות לפני ראש השנה, יסתירו את גופו המת, עד שיעבור ראש השנה. שלא יראו שירמיה אמר אמת. 

וכך היה, לקראת ראש השנה מת, ובניו הסתירו את גופו. 
מוצאים אנו כי הרשעים על פתח גהינום, ואינם שבים בתשובה. והבלבול והאנדרלמוסיה טובים לנביאי השקר, אך כשהאמת תעמוד, אוי להם ואוי לנפשם. 
והשקרן מרחיק עדותו. 

וכבר ביאר רבנו ה״חתם סופר״ זצוק״ל, בענין המן ״ולא שמעו אל משה ויותירו אנשים ממנו עד בוקר, וירם תולעים ויבאש, ויקצוף עליהם משה״ (שמות טז כ) הנה כשירד המן, משה רבנו ביקש מעם ישראל לא להשאיר מהמן עד בוקר, לסיים כל יום, דבר יום ביומו. 

והנה דתן ואבירם השאירו מהמן, והמן מתליע ומשה רבנו כועס עליהם. וקשה, מדוע לא שמעו למשה והשאירו מהמן לבוקר, מה יצא להם מזה. ומתרץ רבנו ה״חתם סופר״ זצוק״ל, דהנה ב״ילקוט שמעוני״ (טז רמז רסא): אמר רבי יוסי, כשם שהנביא מגיד להם לישראל מה בחורין ובסדקים, אף מן מגיד. הא כיצד, שניים באין לפני משה לדין, זה אומר עבדי גנבת וזה אומר אתה מכרת לי. אמר להם, נדון בבוקר. ״דינו בבוקר משפט״ 

למחר נמצא עומרו (דעבד) בבית רבו הראשון, ביודע שזה גנבו. ואם נמצא בבית שני, בידיעה שזה מכרו לו. 
וכן איש ואישה שבאו לפני משה לדין, הוא אומר היא סרחה עלי והיא אמרה הוא סרח עלי. אמר לו משה, דינו לבוקר משפט. למחר אם נמצא עומרה בבית בעלה, ביודע שהוא סרח עליה. ואם נמצא עומרה בבית אביה, ביודע שהיא סרחה עליו, עי״ש. 

אם כן, אם לא יותירו ממנו עד בוקר. אבל אם יותירו, אם כן אי אפשר לברר משפטם בבוקר על ידי המן, דהרי הותירו מערב. וכך דתן ואבירם היו בעלי מריבה ולא רצו שיתבררו המשפטים בבוקר, וכך יהיה אנדרלמוסיה ומחלוקת בעם ישראל. 

וזה אחד מסימני הגאולה והאמת תהיה נעדרת. דהנה מחלוקת של תלמידי חכמים מחזיקה את העולם, כאשר היא לשם שמים, כמחלוקת הלל ושמאי. אך מחלוקת שלא לשם שמים, מחריבה את העולם ופוגעת בכל הנוגעים בה. וכאשר מחלוקת של צדיקים, אין בה הבנה בכלל והיא מחזיקה את חלל העולם. 

וידוע המעשה בקודש הקודשים רבי ברוך ממעז׳בוז׳ זצוק״ל, שאחד מהצדיקים של הדור בא לעשות אצלו שבת קודש ולהתחזק ולינוק מהצדיק קדושה. והיה שם רב שישב כל השבת והיה מחקה את קודש הקודשים רבי לוי יצחק מברדיטשוב זצוק״ל, איך כורע ומשתחווה במודים והרב ממז׳בוז׳ היה צוחק. וכך היה מחקה אותו איך תוקע בשופר וכן איך מדליק נרות חנוכה, וכך כל השבת היה הרב מחקה לרב ברוך ממז׳בוז׳, איך הרב מברדיטשוב מתנהג, והרב היה צוחק צחוק גדול. 

הרב שבא להתארח אצל הרב ממז׳בוז׳ לא קיבל את זה שכך צוחקים על קדוש עליון, ובמוצאי שבת בא להגיד שלום לרב ברוך וללכת. שאל אותו רבי ברוך, הרי באת לשבוע ומדוע אתה הולך כך במוצ״ש. ענה ואמר, יסלח לי הרב, אבל קשה לי מה שראיתי בשבת. אני יודע שהרב צדיק, אבל כך שבת שלמה לצחוק על קדוש ישראל.. 

ענה לו הרב ממז׳בוז׳, 
ח״ו, אני עכשיו יסביר לך. תדע לך שהיה קיטרוג עצום בשמים ומלאכי חבלה טענו להקב״ה שלא צריך להביא את המשיח, כי יש את הרב מברדיטשוב שעובד עבודת הקודש, ככהן גדול בקודש הקודשים. ומה יעזור בית המקדש, אם יש ממש כהן גדול בדור. ולכן צחק, לשבור את הקיטרוג הזה ולזרז את הגאולה. 
דברים אלו הם דברים שאין להם שיעור ועומק, של צדיקים וחסידים אי אפשר להבין. וכל נגיעה במחלוקת של צדיקים, היא סכנה.