הסגולה של הגאון רבי יצחק זילברשטיין נגד הקורונה

הכותרת שבראש המאמר נשמעת כלקוחה מעולם ההזיות, אבל כל מי שבא ושואל אותי כיום האם אני יודע על סגולה בדוקה נגד נגיף הקורונה, אני מייעץ לו ללכת בדרכו של עשיו הרשע…

העולם כולו רועש וגועש מהנגיף הקטנטן שברא השי"ת, ובמיוחד בתקופה האחרונה עם גילוייה של המוטציה הבריטית החדשה, שלדעת מומחים מדבקת הרבה-הרבה יותר. הסגולה שאנחנו אומרים לכולם נעוצה בכותרת הנ"ל, ופתרון הדברים, כמובן, טמון בהקפדתו היתירה של עשיו במצוות כיבוד אב, עליה נאמר 'למען ייטב לך והארכת ימים', ואת הדברים דלהלן לקחנו מהספר 'למען ייטב לך' שיצא לאחרונה, העוסק במצוות כיבוד אב ואם.

עשיו הרשע, כך מובא בספר הנ"ל, היה איש רע-מעללים שעסק במעשים שפלים ומושחתים. הוא היה רשע, שמעולם לא התחרט על מעשיו הרעים, ועם כל זה הצטיין במצוות כיבוד אב. כאשר חז"ל ביקשו להציג דוגמא למסירותו של בן לאביו, הם בחרו בעשיו הרשע כדוגמא ומופת לכיבוד אב.

וכך נאמר במדרש (בראשית- אמר רבי ' ס"ה ט"ו): רבה, שמעון בן גמליאל, כל ימי הייתי משמש את אבא, ולא שמשתי אותו אחד ממאה מן הכבוד ששימש עשיו את אביו'. צריך לדעת שבמדרשי חז"ל אין הגזמות, ואם נשיא ישראל רבי שמעון בן גמליאל אומר שלא הגיע לאחד ממאה ממדרגת השימוש של עשיו הרשע, הרי שזה אחד ממאה, לא פחות ולא יותר.

חז"ל מספרים לנו על ממדי הכיבוד שהעניק עשיו לאביו, ומה הם המעשים שזיכו אותו בשכר עצום כל- מגלים חז"ל כך. שברשותו של עשיו היו בגדי חמודות שלקח מנמרוד, שקיבל אותם מאדם הראשון, והוא נהג להתעטר בבגדים אלה כששימש את אביו. 'אמר רבן שמעון בן גמליאל, בשעה ,אני שהייתי משמש את אבא , הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים, ובשעה שהייתי יוצא לדרך הייתי יוצא בבגדים נקיים. אבל עשיו בשעה שהיה משמש את אביו, לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות. אמר, אין כבודו של אבא להיות משמשו אלא בבגדי מלכות' (בראשית-רבה, ס"ה ט"ז).

בשום מקום בהלכה לא נאמר שיש ללבוש בגדים נאים כשנמצאים במחיצת ההורים. אבל בכך ניכרת גדלותו של עשיו בכיבוד אב, כשחשב על דרכים מקוריות לכבד בהן את אביו. עשיו אף סיכן את חייו עבור אביו. במדרש מסופר ש'כיבד אביו הרבה, שהיה יוצא לשדות וצד ציד, ומביא ומבשל ומכניס ומאכיל לאביו בכל יום' (שמות -רבה, מ"ו ד'). גם במקרה זה, אף אחד לא ביקש ממנו לצאת לשדות ולהסתכן בציד!

הוא אף השתדל להסב לאביו עונג רוחני. 'והיה אומר לו אביו, בני, היכן היית היום הזה? והוא אומר לו: בבית התלמוד. לא כך הוא הלכה? לא כך איסורו? לא כך ההיתר שלו'? (מדרש תנחומא, תולדות ח').

דהיינו, שעשיו ידע שיצחק ישאל אותו היכן העביר את היום, ולכן הלך לבית המדרש ושמע מה מדברים שם, כדי שיוכל לחזור על הדברים בפני אביו, ולהוכיח ליצחק שהיה בבית המדרש, ועל ידי כך להסב לאביו עונג רוחני.

בספר הנ"ל מובאות דוגמאות רבות נוספות מדברי חז"ל המתארים כיצד התאמץ עשיו לכבד את אביו. אחת הדוגמאות המופלאות שיתכן שהיא זו שמגלמת בפנינו את ההסבר לשבח הגדול המורעף על עשיו במצוות כיבוד אב, באה לידי ביטוי בפסוק (בראשית, כ"ז מ"א) וישטם עשיו את יעקב… ויאמר עשיו בלבו יקרבו ימי אבל אבי, ואהרגה את יעקב אחי'.

וברש"י: 'שלא אצער את אבא'. וברד"ק: 'כלומר, שימות אבי… ונתאבל עליו, ואחר כך אהרוג את יעקב אחי, כי בחיי אבי לא אעשה, כדי שלא אגרום לאבי שיבה רעה'.

ה'שפתי חכמים' מסביר את הדברים, ואומר שהיה בכך נסיון קשה מאוד לעשיו. שהרי אע"פ שעשיו היה רשע, סירב לצער את אביו ולהרוג את יעקב. צריך להבין שעשיו היה נתון כל-כולו בשנאה יוקדת ליעקב אחיו, והקנאה בערה בעצמותיו. המדרש מספר שעשיו היה רוצח, ואע"פ כן להיטותו להסב לאביו נחת, ולא לגרום לו צער, ה ח דירה בו שאיפה עזה וכוח רצון אדיר להתגבר על תאוות-הדם שבקרבו, ועל השתוקקותו לנקמה.

בכך הוא שינה בעצם את מהותו הפנימית, ובלבד 'שלא אצער את אבא', כדברי רש"י. בכך גילם עשיו את פסגת כיבוד האב שלו. והנה, כותב בספר 'למען ייטב לך', רבים מאתנו פועלים גדולות ונצורות בדאגה להוריהם, ומפגינים כלפיהם כבוד ומורא. אולם מי יוכל להעיד על עצמו שכדי לקיים את המצווה הזו, עשה שינוי מהותי בפנימיותו, שינוי הדורש מאמץ על-אנושי?

כאן טמונה זכותו הכבירה של עשיו, ולכן אנחנו ממליצים לכל אלה שמחפשים סגולות נגד הנגיף, שידבקו בדרך זו, ויתאמצו לכבד את הוריהם במידת האפשר, ויזכו להבטחת התורה 'למען ייטב לך והארכת ימים'.

***

מרן הגר"י זילברשטיין סיפר שהיו כמה ששאלו 'הרי אנחנו כבר בני 80-70 ,ואין לנו הורים, ואיך נוכל לקיים את הסגולה הזו'? וציטטנו בפניהם את דבריו של הגה"צ רבי אביגדור מילר זצ"ל, שיעץ לכל מי שרוצה לזכות במצוות כיבוד אב ואם גם לאחר פטירת הוריו, שיקצה לעצמו קופסא קטנה ויניח שם מדי יום ביומו שקל אחד – לעילוי נשמת ההורים, או שילמד כל יום משנה אחת לעילוי נשמתם. גם בכך הוא יקיים מצוות כיבוד אב ואם, ויזכה לשכר האמור בתורה.